מה תעשה נערה, אשר צה"ל אינו מוכן לגייס אותה לשורותיו? מה יעשה חייל ששוחרר
משירות צבאי עקב ירידה בפרופיל הרפואי? מה יעשו הנערים אשר צה"ל פשוט אינו זקוק לשירותיהם בשל עודף כח­אדם? אלפי בני נוער על סף גיוס עומדים בפני בעיה זו, לאחר שצה"ל, החליט לשחררם משירות צבאי.
לפני כ-5 שנים, בעקבות דו"ח חריף של מבקר המדינה על אי­סדרים בארגוני השירות הלאומי הדתיים "עמינדב" ו"האגודה להתנדבות בעם", (ראו מסגרת להלן) הגו עמי ברגמן וחיה שמואל, את רעיון השירות הלאומי החילוני. חיה שמואל, אשר עומדת כיום בראש ארגון "שלומית", מספרת על תחילת הפעילות, בשנת 1994, ועל ההתפתחות המרשימה מאז ועד היום: "במחזור הראשון שלחנו לשטח 18 בנות שירות, ומאז המספרים גדלים בטור הנדסי. נכון לספטמבר 1999 משרתות במסגרת שלומית 800 בנות".
ייחודה של "שלומית" מתבטא בהיותה פלורליסטית, ומקבלת לשורותיה לא רק בנות חילונית, אלא גם מסורתיות, דתיות וערביות. עם זאת, הגוון הבולט בעמותה הוא חילוני. ההצטרפות לשירות הלאומי הינה לשנה או לשנתיים (על פי בחירת המשרתים), ומקנה למסיימים תנאים דומיםלאלו של חייל משוחרר ­ הן מבחינת מענק השחרור, והן מבחינת מעמד מקביל לחייל לשעבר אל מול הממסד והרשויות.
בנות "שלומית" ובניו, משובצים במהלך עבודתם אך ורק במלכ"רים ­ (מוסדות ללא כוונת רווח) כגון בתי­ספר, בתי חולים ומרכזי קליטה. אולם, ניתן למצוא אותם גם במוסדות "לא קונבנציונליים" העוסקים במחקר, תיעוד ותרבות, כמו המכון למורשת בן­גוריון בשדה בוקר, ארכיון החגים בבית השיטה, מכון ון­ליר בירושלים ומערת הפלמ"ח בקיבוץ משמר העמק. גם בתחומי הרווחה ניתן להצביע על פרוייקטים ייחודיים בהם בנות "שלומית" לוקחות חלק: תראפיה לנפגעים באמצעות רכיבה על סוסים, עבודה במעונות לנשים מוכות, וסיוע במרכז קל"ע (ארגון קבוצות לעזרה עצמית). 
למרות מגוון הפעילות המרשים של העמותה כיום, חיה שמואל אינה מסתפקת ב-800 המתנדבות הפועלות בשטח, ומטיחה דברי ביקורת קשים כלפי הרשויות. לטענתה, צה"ל מתעלם לחלוטין מאופציית השירות הלאומי, ועל אף המספר הגדול של בני הנוער אותם הוא בוחר לשחרר (כ-30%), הוא אינו מפנה איש מהם, ולו גם ברמז, אל השירות הלאומי. "פוטנציאל המשרתים בשירות הלאומי עומד על אלפים נוספים, אשר כיום אין לנו אפשרות להגיע אליהם", "בשחרור המסיבי של צה"ל ללא הפניה למסגרות חלופיות, אנו מפסידים נוער נהדר שיכול היה לתרום לחברה בתחומים שונים ומעניינים, והוא נפלט ואינו מנוצל". מטרתה של העמותה כיום היא להגיע בראש ובראשונה לכלל הצעירים בעלי הפטור מהשירות הצבאי, דרך בתי הספר, לשכות הגיוס וועדות השחרורים בצה"ל, אשר ימליצו על שלומית כעל אופציה ראויה.
ביקורת נוספת מתמקדת ביחס השלילי של הממשלה לעמותה. "לעומת צה"ל, המקבל כספי מדינה רבים, אנו איננו מקבלים ולו שקל אחד מן הממסד. אפילו מימון המשרד המרכזי ועובדיו נעשה באמצעות המוסדות הנהנים ממתנדבינו, טוענת שמואל. "לא יתכן שהמדינה תמנע אפילו מהקצאת משרות לשיקום נכים ומוגבלים".