מי יהיה שר החינוך והתרבות הבא? ימי בחירות במדינת ישראל מעלים את רמת החרדות ביחס לעתיד בכלל ולעתיד הילדים במיוחד. לשר החינוך דרוש אדם מיוחד כדי להתמודד בהגינות ובאומץ עם הבעיות של מערכת החינוך, כדי לתת מענה חינוכי נאות לחברה שסועה ומקוטבת, כדי להוליך שינוי במערכת. אדם מיוחד ­ שיצטיין בתפיסה חדשה של  הילדות.
לו ניתן, הייתי נותנת לשר החינוך הבא שיעורי­בית ואולי מפנה אליו בקשה: דבר עם יאנוש קורצ'אק, קרא את ספרו "זכות הילד לכבוד". אמירתו של יאנוש קורצ'אק נתפסת בעיני כתמצית ותשתית להשקפת עולם חינוכית ­ מתאימה לשר החינוך והתרבות, שטובת הילד היא הערך המרכזי  שלה.
הרשיתי לעצמי ליהנות מ'פנטזיה ריאליסטית' כזו: שר החינוך הבא מתייעץ עם ­ יאנוש קורצ'אק ושואל: אילו נבחרת לשר חינוך במדינת ישראל ­ מה הבשורה שהיית מביא למערכת ובמיוחד לילדים המתחנכים בה? 
  לא מדובר במערכת החינוך בלבד. על הפרק עומדת דמותה המוסרית תרבותית של החברה בה גדלים ומתחנכים ילדים.  הייתי רוצה שחינוך יהיה בראש סדר העדיפויות של המדינה.  דרוש שינוי מהפכני בתפיסת מעמדם של ילדים בחברה, הצבת  "טובת הילד" כעיקרון ראשון במעלה סעיף 3 באמנת האו"מ, שעיקרו ­ הקשבה לנקודת­הראות של הילד ­ "הילדים והנוער הם שליש האנושות, הילדות היא שליש החיים. הילדים לא יהיו במרוצת הזמן אנשים­ הם כבר אנשים." הייתי רוצה שיתייחסו אל ילדים בכבוד ובהגינות, שכן, אבן הבוחן לחברה דמוקרטית היא יחסה אל חלשים. לצערי, ילדים עדיין אינם שותפים לחברה בה הם חיים. הם חיים בחסד המבוגרים, אך כבני­אדם צעירים ­ הם  צריכים לחיות בזכות, בזכות היותם בני­אדם. מדיניות החינוך אינה "דבר העומד בפני עצמו", היא נגזרת מן ההשקפות המנחות את המדיניות הכללית של הממשלה ומן ה"אקלים" החברתי בו גדלים הילדים. לכן חשוב לחזק את הפן הדמוקרטי­הומניסטי של החברה. 
מה כוונתך במושג  טובת הילד ?
טובת הילד היא הבטחת החיים ואיכות החיים.  לכן, קודם כל זכותו לגדול בשלום.  מכאן שתמיכה בקידום תהליך השלום ­ היא דאגה לטובת הילד וההבנה שילדות היא תקופה מיוחדת ובעלת חשיבות מכרעת להתפתחותו. טובת הילד היא התייחסות לבעיות המיוחדות של ילדים והגנה על זכויותיהם, כמו: זכותו של הילד להיות ילד» הזכות לעצם החיים ולחיים בכבוד, לשוויון ואי­הפלייה, הזכות לחינוך, הזכות להליך משפטי הוגן, הזכות להגנה מפני כל צורה של ניצול, הגנה מפני אלימות ומלחמה. לכן, קדום אמנת האו"מ בדבר זכויות הילד והפיכתה לחוק מדינה ­ יקדם את ישראל להיות מדינה המכבדת את כל ילדיה. עלינו לשאול:  "מה היא אותה שליש האנושות החיה אתנו ולידינו בפילוג טראגי? מהו ילד בתור מערכת נפשית השונה מזו שלנו? מהן תכונותיה וצרכיה, אילו אפשרויות שנעלמו מעינינו טמונות בה? ­ אנחנו מטילים עליה את עול החובות של איש המחר,  מבלי להעניק לה שום זכות מזכויותיו של איש ­היום­ הזה."
האם חוק לימוד חובה וחינם ­ אינו ביטוי למימוש זכויות הילד? האם תשנה את החוק?
זהו חוק טוב ביסודו, אך יש לבחון את יישומו כלפי כל ילד במדינת ישראל. לצד חוק חינוך חובה וחינם יש לממש גם את רעיון השוויון או אי­  הפלייה   כל עוד מתקיימים זה לצד זה ­ בתי­ספר ייחודיים המספקים ­ תמורת תשלומי ההורים ­ מורים מעולים ותוכניות לימוד ייחודיות, ולעומתם, בתי ספר בהם בקושי קיימת ספריה או מעבדה, מספר התלמידים בכיתה גדול ואיכות המורים נמוכה ­ עדיין רחוקים אנחנו ממימוש זכויות הילד.
מערכת חינוך טובה צריכה להציע מגוון דגמים של בתי­ספר כך שיהיה מענה לשונות של התלמידים.
כל עוד נפגעים ילדים בגלל מוצאם ­ כמו ילדים ערביים, ילדים אתיופיים או ילדי העובדים הזרים, או כתוצאה של מעמדם הכלכלי ­ לא הושגה מטרת החוק. חוק לימוד חובה חינם, לא נותן מענה לילדים שנפלטים מן המערכת או לילדים שנאלצים לעבוד והופך אותם למפירי­חוק.
ייתכן שדרושים תיקונים לחוק, כדי שיהיה בו מענה מלא לעקרון טובת הילד. כשר חינוך ­ הייתי מאמץ כמטרות החינוך את סעיף 29 באמנת האו"מ בדבר זכויות הילד. נאמר שם שהחינוך שהמדינה צריכה לתת לכל ילדיה ­ יהיה חינוך שיכלול:
א.  לפיתוח אישיות הילד, כשרונותיו ויכולותיו עד למיצויים המלא". 
ב. לפיתוח יחס של כבוד לזכויות האדם ולחירויות היסוד, ולעקרונות הגלומים במגילת האומות המאוחדות."
 ג. לפיתוח יחס כבוד אל הורי הילד, לזהותו התרבותית, ללשונו ולערכיו, לערכיה הלאומיים של הארץ בה מתגורר  הילד, ולתרבויות שונות מזו שלו עצמו»
ד. להכנת הילד לחיים אחראיים בחברה חופשית ברוח הבנה, שלום,, סובלנות, שוויון המינים וידידות בין העמים, קבוצות אתניות ואנשים שהם מילידי המקום.
המשימה שלפנינו היא מיסווֹד רעיונות אלה ויישומם בחוק שיאפשר הקצאת משאבים ואכיפה. 
מהו מעמדם של ילדים בחברה שלנו?
" ילדים הם בני­אדם"  לא ניתן לדבר על ילדים בהכללה, אין ילד "ממוצע", ואין מוסד חינוכי "אחיד". בחשיבה על מעמד הילד צריך להפריד בין המצוי לרצוי. דרוש שינוי מעמיק ביחס החברה לילדיה, שעיקרו בהבנה כי ילדים אינם רק אובייקט להגנה ­ אלא בני­אדם נושאי זכויות רעיון "הילד כנושא זכויות" מצא ביטוי באמנת האו"מ 1989 בסעיפים הנובעים ממשנתו של קורצ'אק משנות העשרים, ומופיעים כמעט באותו ניסוח ­ במיוחד ראוי לציון סעיף 12 הנותן ביטוי לזכות הילד להישמע, ושדבריו יילקחו בחשבון בקבלת החלטות הנוגעות לחייו. למעשה מדובר ב"חופש הביטוי" וביתר החירויות הדמוקרטיות שיש להעניק לילדים. למעשה היה קורצ'אק בין הראשונים שראה בילד אדם נושא זכויות, דיבר על כך ואף ניסה לממש זאת כמיטב יכולתו ­ בהתחשב בתקופה בה הוא חי. ניתן לראות באמנת זכויות הילד מצבת­כבוד ליאנוש קורצ'ק.
"מחצית האנושות אינה קיימת» חייה ­ בדיחה יש כאילו שני סוגי חיים: האחד רציני, מכובד, השני נסבל ונסלח, שווה פחות. אנחנו אומרים: עתיד להיות איש, עתיד להיות פועל, עתיד להיות אזרח. כי יהיו, כי מאוחר יותר יתחילו  באמת, כי  ברצינות  רק בעתיד "חוסר רצינות כלפי הילדים מתבטא בעיקר בהעלאת סיסמאות יפות שאין מאחריהן מדיניות ועשייה חינוכית תואמת קביעת נושאים מרכזיים למערכת החינוך מבלי לבחון מהו השינוי המתבקש ­ בתוך בית­הספר כדי למנוע מערכת מסרים כפולה. במיוחד מדובר בדמוקרטיזציה של המערכת ובבירור המחסומים להשגת המטרות, כמו בנושא הזכות לכבוד היה ראוי לבחון את הקשיים לכבוד במערכת לא שוויונית וכו'. העברת מסרים כפולים: זה מתבטא גם במעמדו הנמוך של המורה ­ שנמצא בתחתית סולם השכר. ביום לימודים מקוצר (מגמה לקיצוץ 40,000 שעות­לימוד, קיצוץ ריאלי של 350 מיליון שקל בחינוך היסודי, דחיית יישום יום חינוך ארוך) בהוצאת מקצועות מתוכנית הלימודים, בביטול משאבים לחינוך מדעי, בלימודי אזרחות מועטים ומיושנים. בהתייחסות שוויונית לכאורה, המכלילה ופוגעת בכבוד הילד, מכיוון שהיא מתעלמת מהבדלים אינדיבידואלים, הבדלי תרבות ומעמד חברתי. בניצול העובדה שלילדים אין קול וכוח פוליטי ­ שהם לא מצביעים בבחירות לכנסת, הם אינם מאיימים על השר, הם אינם בוחרים מה ללמוד ואף אינם קובעים את דרכי הלמידה.
חוסר הרצינות מתבטא בעובדה שרעיונותיי עדיין נתפסים כאוטופיה ליפי­נפש. באמונה הרווחת שמבוגרים יכולים לדעת מה טוב לילדים ­ מבלי להקשיב להם (פטרנליזם). יותר מדי כעס, עוינות וזלזול. "חלקו של הילד רב עד מאוד בעולם ובחיים. אלא שבהיותו מרותק אל מאבקינו שלנו, אל דאגותינו שלנו, אנחנו לא מבחינים בו, הילד הוא אדם. צריך לכבד את האדם הטוב והרע כאחד."
איך תתבטא גישתך במערכת החינוך?
חובה לתקן:
א. בהכשרת המורים: הייתי מציג את זכויות­האדם וזכויות­הילד כבסיס לתוכניות ההכשרה, ובאמצעותם­ מטפח את ערכי ההומניזם והדמוקרטיה.
ב. באקלים בית­הספר; דמוקרטיזציה של בית­ הספר, ביחסי מורים ותלמידים והורים.
בישראל יש כ95,000- מורים­ מה היית אומר לציבור המורים?
מורים ראויים לכל סיוע ותמיכה על מנת שיוכלו לממש את תפקידם מתוך כבוד­עצמי וכבוד לילד תוך הימנעות מהפרת זכויות. כמובן, שכבוד המורה הוא תנאי הכרחי ליצירת חברה המכבדת את ילדיה. ראוי לזכור שמטרת הזכויות האלה היא להבטיח את כבוד האדם.
אני מאמין ביכולתם של מורים ליצור במיקרוקוסמוס של בית­הספר "תרבות של זכויות" ­ בה כל אחד מבטיח ואחראי לזכויות זולתו, תרבות שנותנת הזדמנות טובה יותר לכל המשתתפים בה.
למורים תפקיד נכבד ביותר. מורים הם גם "סוכני שינוי"  מביאי בשורה להורים ולחברה כולה וגם מגשרים  בין הדור הצעיר המתחנך לבין דור המורים וההורים. כמי שמלווים את הילדים ימים ושנים, המורים יכולים וצריכים להיות מליצי­יושר לילדים. במוסדות שהקמתי בזמנו ­ הקייטנות, הפנימייה ובתי היתומים, המורים חיו עם הילדים. לדעתי, הענקת זכויות לילדים אינה מכוונת נגד מורים. ויתור מסוים על סמכות יכול להוליך לשיתוף פעולה וגילוי אחריות בין המורים לתלמידים.
עוד מקור לכוח המורים להשפיע ­ טמון בכך שהם קבוצה מיוחדת שמקבלת הכשרה לעבודה עם ילדים  קבוצה שיש בה בסיס מתאים להבנת הילד. לנתינת­אמון בילדים, ביכולתם ובהבנתם­ שהם תנאי הכרחי להידברות עם ילדים.
מה המשמעות שאתה מייחס לחיבור של חינוך ותרבות ­ בידי שר אחד? 
שר חינוך אמור לקשר בין חינוך לתרבות»  חינוך כהרחבת אופקים ­ מחייב לראות עולם ומלואו. ילד מתחנך בסביבה החברתית והתרבותית בה הוא חי, לא רק בבית הספר. הוא קורא עיתונים. הוא שומע רדיו וצרכן מושבע של טלוויזיה. הוא הולך לתיאטרון ולמוזיאון. כדי שכל אלה יגיעו ליצירה איכותית ולא יהיו תלויים בחסדי ה"רייטינג" ­ יש לדאוג לתקציב.  משרד החינוך והתרבות צריך לתת מקום נכבד לתרבות ואמנות במובנן הרחב ביותר, תוך שמירה על חופש הביטוי ופלורליזם תרבותי.
בשילוב של חינוך ותרבות בידיו של שר אחד ­נוצרת האפשרות ליצור חברה ידידותית לילדים» לא רק תוכניות לימודים, אלא חיים שלמים בהם מתבטא יחס אותנטי לצורכי הילד וזכויותיו.
מה עמדתך ביחס לעבודת ילדים?
גם כאן ראוי לפעול על פי עקרון טובת הילד וכבודו. ההגינות מחייבת להבהיר לילדים את "כללי המשחק" של העולם הכלכלי: "מדוע לא נקדים ככל האפשר ללמד את הילד, כי הכסף הוא גמול בעד העבודה, ללמדו לחדש את ערך העצמאות, הנקנית עם השכר. ללמדו להכיר את צדדיו החיוביים והשליליים של הרכוש?" 
יש לצמצם ככל האפשר ניצול כלכלי ופגיעה בהתפתחות תקינה של הילד. מן הראוי שילדים לא יעבדו אלא ילמדו. מאידך, לעיתים קיים הצורך הקיומי לעבוד ולהשתכר. יש להקפיד שחוק עבודת­הנוער לא ימנע אפשרות כזאת באופן מוחלט שאז הוא פוגע יותר. יש לדאוג שעבודת ילדים תזכה לשכר הוגן ולהבטיח הגנה לבריאות הילד העובד ולחינוכו. ישנן היום עבודות שילדים נהנים לעבוד בהן ורואים בכך ביטוי של התבגרות ועצמאות. יש מקרים בהם עבודת הצעירים חיונית לקיום המשפחה. אלה כמובן עדויות לסדר חברתי שראוי לשנות, אך עם זאת יש לחשוב איך למזער את הנזק, ולאפשר לילדים אלה למלא את אחריותם למשפחה מצד אחד ולהמשיך ללמוד ולהיות ילדים מצד שני. 
יש לך חזון על בית­ ספר אידיאלי?
המציאות בה פעלתי הייתה קשה ביותר, אבל לפעמים, אני מעז לחלום על בית­ספר הרצוי. בבית הספר האידיאלי יהיו לילדים חופש המחשבה והביטוי והזכות להישמע: "זכותו הראשונה והבלתי­ניתנת לערעור של הילד היא להביע את מחשבותיו ולקחת חלק פעיל בשיקולינו ופסיקותינו על אודותיו. כאשר נגדל לכדי כבוד ואמון, כאשר הילד עצמו יתן אמון ויאמר מה זכותו ­ תהיינה פחות חידות ושגיאות".  בית הספר האידיאלי יהיה מונחה על ידי עקרונות הומניסטיים:  כבוד לאחר, קשב וסובלנות» הזדמנות להכיר את הדתות החשובות כבסיס להבנת התרבות המערבית, הצגת קשת מלאה של השקפות ואמונות ­ כך שכל תלמיד ימצא את הדרך המתאימה לו, דתי או חילוני.
ערכי חירות ושוויון ­ עניין נוסף שהייתי מבקש להדגיש: חירות במובנה הרחב כולל הזכות לכבד כל השקפה ודת, וגם חירות מכפייה דתית. יש לתת לכך ביטוי במבנה המערכת ובתוכניות הלימודים. בית הספר צריך להיות מעין "מיקרוקוסמוס" בו מתקיימים העקרונות האלה, מקום שכל תלמיד ­ ללא הבדל דת מין גזע ולאום ­ יכול להתחנך בכבוד, הן מצד המורים והן מצד התלמידים. 
אחרית דבר
היה כאן ניסיון להציג רגעים חינוכיים, בשאלה איך לאהוב ילדים ולתת להם זכות לכבוד ­ ברוחו של יאנוש קורצ'אק. לצערנו, יאנוש קורצ'אק אינו עוד בין החיים. עובדה זו אינה מפחיתה מן הצורך בשר­חינוך מבית מדרשו הרוחני של קורצ'אק. אדם שיהיה בראש וראשונה מסור לענייני הילדים, איש אמיץ ובעל חזון, גדול רוח ורחב נפש, נאמן לערכיו, ורק אחר כך פוליטיקאי. כי אז היינו יודעים כי לא רק נער יכול להיות עקשני ­ אלא גם שר יכול להיות כזה.