ההתפלגות בין שומרי מצוות, מסורתיים וחילוניים, בסיעת העולים "ישראל בעלייה", היא לגמרי לא פרופורציונלית להתפלגותם בקרב אוכלוסיית העולים מברה"מ לשעבר, אומר ח"כ רומן ברונפמן, יו"ר הסיעה בכנסת היוצאת.
בסיעה היוצאת, שמנתה שבעה חכ"ים, ישנם שני שומרי מצוות, שניים שאפשר להגדירם כמסורתיים, ושלושה חילוניים. מבין אלו שבאים מרוסיה, אוקראינה ויתר המחוזות האירופאיים, שמהווים את הרוב העצום של העלייה החדשה, ההתפלגות היא 92% חילוניים, 2% שומרי מצוות והיתר מסורתיים. אלה מהווים רוב מכריע בעלייה החדשה. לכל משפחת עולים יש בעיה בתחום אישות
ד"ר ברונפמן, סובייטולוג שעלה לישראל ב-1980 מצ'רנוביץ שבאוקראינה, נמנה עם החילונים הבולטים בסיעה. הוא מציין שהאוכלוסיה של עולי מברה"מ לשעבר מודעת היטב לעימות החרדידתיחילוני בארץ. "לא רק שאוכלוסייה זו מודעת לעימות ולפרטיו, אלא שמודעות זו היא לגמרי לא תיאורטית. הבעיה של הגדרת הזהות היהודית והסטטוס האישי על כל השלכותיהם האישיות, קבוצתיות, ולאומיות, עומדת במרכז מודעות זו", הוא טוען.
"מתוך הדור הצעיר באוכלוסייה, אלו שהתחתנו מאז 1990, מעל ל50% עשו זאת בנישואין מעורבים בין יהודי ללא יהודי מבחינה הלכתית. זאת אומרת, שכמעט לכל משפחה מבין העולים יש נגיעה מאד אישית לבעיות הללו."
למרות ההרכב הדיספרופורציוני של הסיעה מבחינה דתיתחילונית, ד"ר ברונפמן אומר שהוא בהחלט מזדהה עם קווי המדיניות שלה בשטח הזה. זו התבטאה בצורה מובהקת בשאיפה למציאת איזון בין שמירה על האינטרס של העולים ,נוכח חקיקה דתית וניסיונות מפלים של משרד הפנים בנוגע לסטטוס של הזוגות המעורבים, לבין הרצון לא להעמיק את הקרע בעם עוד יותר.
ד"ר ברונפמן מניח, שקו זה לא ישתנה בכנסת הבאה, שתבחר בבחירות ב-17 במאי. ארבעת המקומות הראשונים ברשימת המפלגה לבחירות אלו כוללים את מנהיג המפלגה, נתן שרנסקי, המסורתי, שר הקליטה יולי אדלשטיין, שומר המצוות, ד"ר ברונפמן עצמו, וח"כ מארינה סולודקין החילוניים. ייצוגיות יתר לשומרי מצוות
בכנסת היוצאת תמכו הוא ועוד שני חברי הסיעה בהצעת חוק יסוד: חופש הדת, שהוצעה ע"י ח"כ אמנון רובינשטיין ממר"צ. כן יזם הוא עצמו הצעת חוק, שהתקבלה בקריאה טרומית, להקמת מסגרת נישואין אזרחיים לבני זוג, ששניהם אינם יהודים מבחינת ההלכה. הוא אומר שהרב הראשי הספרדי, הרב בקשידורון, הסכים ליזמה זו. ברונפמן רואה את זה כצעד ראשון בדרך להכרה בנישואין אזרחיים כאלטרנטיבה לכלל האוכלוסייה. להצעת האמנה מתייחס ד"ר ברונפמן באהדה: "יש בהחלט מקום למצע משותף בין דתיים לחילוניים. הקושי הגדול הוא עם הקיצונים החרדים וגם בקרב הדתיים הציונים של המפד"ל".
העיתונות הרוסית, שנקראת על ידי העולים בצורה אינטנסיבית היא חילונית בעיקרה. גם כאן, מציין ד"ר ברונפמן, יש ייצוג דיספרופורציוני לשומרי מצוות בין הכותבים בעיתונות הרוסית, לעומת ההתפלגות בקרב אוכלוסיית העולים.
"ישראל בעליה": אחדות העם בנוסח דתי-חרדי
כשבודקים את עמדותיה של "ישראל בעליה" בכנסת היוצאת, בנושאים הקשורים בעימות החילוני דתי, ובנושאים הנוגעים ישירות לאינטרסים של העולים מחבר המדינות, איאפשר להמלט ממסקנות עגומות. כמעט בכל המקרים העדיפה הסיעה את החישוב של "אחדות העם" לפי הנוסח הדתיחרדי, על פני הצורך להגן על האינטרסים של העולים, שחייב דווקא עימות עם הממסד הדתי. העדפה זו בלטה בעיקר בתחומי נישואים אזרחיים וקבורה אלטרנטיבית. יש המסבירים את הכניעה לסיעות הדתיות בזיקתם לדת של שני שרי המפלגה, נתן שרנסקי ויולי אדלשטיין, אולם סביר להניח שהדבר קשור לבחירתו של נתניהו, להיות תלוי בסיעות החרדיות. יש מקום להשערה שלו נבחר שמעון פרס לראש הממשלה ב-1996 הייתה "ישראל בעליה" שואפת להצטרף לקואליציה בראשותו, ומתנהגת בצורה שונה גם בנושאים הדתיים. אפשר לנחש ניחוש דומה, גם במידה שאהוד ברק ינצח בבחירות הבאות. (י.ג.)