|
בַּסּוֹף - פרק א'
א בַּסּוֹף, הֶחֱרִיב הָאָדָם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ הָאָדָם מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר הָאָדָם: יְהִי לִי הַכֹּחַ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. וַיְהִי- כֵן.ד וַיַּרְא הָאָדָם את הַכֹּחַ כִּי-טוֹב. ה וַיִּקְרָא לַשּׁוֹלְטִים בְּכֹחַ חֲכָמִים, וַחֲלָשִׁים - לְאֵלֶה הַמְּנַסִּים לְהִלָּחֵם בּוֹ; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁבִיעִי.
ו וַיֹּאמֶר הָאָדָם, יְהִי מַבְדִּיל בֵּין כָּל עֲמֵי הָאָרֶץ. ז ִיְּהִי קַו הַפְרָדָה, וְתִּבָּנֶה חוֹמָה, וְתַבְדֵּל בֵּין אֵלֶה אֲשֶׁר אִתִּי לְבֵין אֵלֶה אֲשֶׁר נֶגְדִּי; וַיְהִי-כֵן. ח וַיִּקְרָא הָאָדָם לחֻקָּיו צֶדֶק; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שִשִּי.
ט וַיֹּאמֶר הָאָדָם, נֶאֱסֹף אֶת כָּל מַשְׁאַבֵּינוּ אֶל מָקוֹם אֶחָד וְנַמְצִיא אֶמְצָעֵי הֲגָנָה כְּדֵי לְהָגֵן עֲלֵינוּ; וַיְהִי-כֵן. י וּכְלֵי תִּקְשֹרֶת נַמְצִיא - לְעַצֵּב אֶת מֹחוֹת בְּנֵי הָאָדָם וְלִשְׁלֹט עַל גּוּפָם. וַיַּרְא הָאָדָם, כִּי-טוֹב. יא-יב וַיַּתְקֵן הָאָדָם עוֹד דְּגָלִים וְסִמָּנֵי כֹחַ שֶׁיִּכְבְּשׁוּ כָּל נֶפֶשׁ , וַיְהִי-כֵן. וַיַּרְא הָאָדָם כִּי-טוֹב. יג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם חֲמִישִׁי.
יד וַיֹּאמֶר הָאָדָם, תְהִי צֶנְזוּרָה, לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ; וַיְהִי-כֵן. טו וַיַּעַשׂ הָאָדָם, אֶת-שְׁנֵי הַמֶּרְכָּזִים הַגְּדֹלִים - לִשְׁלֹט בְּמַחְשְּבוֹת בְּנֵי הָאָדָם, טז אֶת-הַמֶּרְכָּז הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ אֶת הָאֶמֶת שֶׁיִּרְצֶה שֶׁתִּשְׁמַע בִּפְנִים. יז-יח וְאֶת-הַמֶּרְכָּז הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הָאֶמֶת שֶׁתִּשְׁמַע בַּחוּץ, וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה; וַיַּרְא הָאָדָם כִּי-טוֹב. יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם רְבִיעִי.
כ וַיֹּאמֶר הָאָדָם - נִבְרָא כְּלֵי מַשְׁחִית הַמְּסֻגָּלִים לְהַשְׁמִיד וּלְאַבֵּד אֲלָפִים וְרִבְבוֹת בֵּני אָדָם בַּמֶּרְחָקִים. כא ונִבְרָא פְּצָצוֹת וְאֶת הַטִּילִים הַגְּדֹלִים, וְנִלְמַד אֶת הַמִּלְחָמָה הַגַּרְעִינִית. כב וַיְבָרֶךְ אֹתָם הָאָדָם, לֵאמֹר: פְּרוּ וּרְבוּ וְהַחֲרִיבוּ אֶת-הָאָרֶץ - עַל-פְּנֵי הַמָּיִם ועַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. וַיַּרְא הָאָדָם, כִּי-טוֹב. כג וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי
כד וַיֹּאמֶר הָאָדָם, נַעֲשֶׂה אֱלֹהִים בְּצַלְמֵנוּ וְכִדְמוּתֵנוּ; וַיִּבְרָא הָאָדָם אֶת- הָאֱלֹהִים בְּצַלְמו, בְּצֶלֶם הָאָדָם בָּרָא אֹתוֹ; וַיַּרְא הָאָדָם כִּי-טוֹב. כה וַיְּצַו הָאָדָם עַל הָאֱלֹהִים לַחֲשֹׁב אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו, לִרְצוֹת אֶת רְצוֹנוֹ, וּלְצַוּוֹת אֶת מִצְווֹתָיו שֶׁל הָאָדָם; וַיְהִי-כֵן. כו וַיֹּאמֶר הָאָדָם: שֶׁלָּנוּ הִיא-הָאָרֶץ, וְנִכְבְּשֶׁהָּ; וְנִרְדֶה בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ. כז וַיַּרְא הָאָדָם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד. כח וַיַּפְעֵלהָאָדָם אֶת כָּל כְּלֵי הַנֶּשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיַּשְׁמִיד אֶת כָּל זַרְעוֹ אֲשֶׁר עַל-הָאָרֶץ, וַיזַהֵם אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר קָרָא יַמִּים. כט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שֵּׁנִי.
בַּסּוֹף – פרק ב'
א וּבַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, וְעָנָן שָׁחוֹר מְרַחֵף עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ, ב וַיַּעַל רָעָשׁ גָּדוֹל מִן הָאָרֶץ. ג וְהָאָדָם וְכָל מְלָאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא הָיוּ עוֹד. דוַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם וַיִּשְׁבְּתוּ מִכָּל- אֲשֶׁר-בָּרָא הָאָדָם לַעֲשׂוֹת...
וְלֹא יְהִי-עֶרֶב וְלֹא יְהִי-בֹקֶר, יוֹם שַבָּת...
לפרשת בראשית: מאת אנדי פאור (עריכה מני גל)
|
.jpg){kind=small}
