פוסט מודרניזם כריאקציוניזם - הערה להערתו של ידידיה יצחקי
מאת אודי מנור. המצב בו לכל פוסט-מודרניסט יש הגדרה פרטית למהות הפוסט-מודרניזם עולה בקנה אחד עם תמונת העולם הרלטיביסטית והעמומה ביודעין אותה מנסה אידיאולוגיה זו ליצור בתודעתם של מחנכים, מעצבי דעת קהל ואנשי ציבור. במקום עיסוק בסכולסטיקה מפולפלת אודות ההבדלים כביכול בין הפוסט-מודרניזם התורם לעומת זה ’הביקורתי לשמו’ ראוי להפנות את תשומת הלב למציאות. אם לזה התכוון ידידיה יצחקי כשטען שמאמרי מתאפיין בהתרפקות על העבר, אזי אני מודה בעובדות ובאשמת השתייכותי לאותו זרם מחשבתי רחב ופורה בן כ150- שנה הניגש לטפח תודעה מורכבת ושיטתית מנקודת המבט של המציאות הכלכלית, הפוליטית והחברתית הקיימת, שהקושי להגדרתה אינו צריך לשמש כבסיס להתעלמות ממנה. "רעידת האדמה המהפכנית" בלשונו של ידידיה יצחקי לא החלה בשנות ה30-’, גם אם לארועים ולתהליכים בעשור זה חשיבות וייחוד משל עצמם, כפי שלכל תקופה היסטורית יש ייחוד וחשיבות כאלו. "רעידת האדמה" - אם בכלל כדאי להשתמש במטפורה הזו בדיון היסטורי - החלה זמן רב קודם לכן. המציאות הכלכלית-חברתית והפוליטית-תרבותית המכונה בטעות ’קפיטליזם’ ]אידיאולוגיה זו היא רק דרך אחת רחבה מאד באפשרויותיה לנהל את המציאות הנדונה[, מקורה בשילוב של תהליכים וארועים שהביאו להתפתחותה של ציויליזציה המבוססת על כלכלת שוק, חברה חופשית המורכבת מפרטים, פוליטיקה פרלמנטרית הנשענת על הכרעות רוב וזכויות מיעוט ותרבות השמה דגש על יצירה חופשית גם במחיר קבורה אפשרית של תרבות גבוהה על ידי תרבות המונית ומסחרית. לאורך כל זמן קיומה של ציויליזציה זו פעלו גורמים שמסיבות שונות ניסו לבלום תהליכים אלו המכונים ’מודרניזציה’, בין השאר באמצעות החדרת ’רוחות רפאים’ לשיח הציבורי התרבותי-פוליטי. דוגמא מובהקת לכך היא האנטישמיות המודרנית שהתפתחה דווקא במערב אירופה, שם היהודי לא היה ישות מובחנת אוביקטיבית מכל בחינה שהיא. על ידי הכנסת רוח הרפאים האנטישמית הצליחו הגורמים שהיו מעונינים בהפצתה לתקוע מקלות בגלגלי המודרניזציה. הדוגמא העכשווית למהלך כזה היא אידיאולוגיית ”האחרות" הבלתי נלאית, החביבה כל כך על הפוסט-מודרניסטים, שכן "האחרות" - בדומה לאנטישמיות - עוסקת ברוחות רפאים שאינן מתייחסות לישות חברתית או אנושית מובחנת כל שהיא ]כאילוסטרציה שבנסיבות אחרות עשויה היתה להיות משעשעת ניתן לקחת את האופן בו עושה דרעי מן "המזרחיות" קרדום לחפור בו[. העובדה שגם אנשים בעלי כוונות טובות כמו ידידיה יצחקי רואים באידיאולוגיית "האחרות" צעד של קידמה, הופכת אותם ל"ריאקציונרים בעל כורחם", אם לנקוט פרפרזה על ספרו המומלץ מאד לקריאה - ובעיקר מכתבו הגלוי לעדי אופיר - של נסים קלדרון. שכן במציאות המודרנית, אין "אחרים". יש "רק" בני אדם.