כל הרוצה להקל על עצמו את המלאכה, דוחק את בעיית היהדות בזמן הזה לתחום החברתי. מדברים על 'פשרה', על 'חיים ביחד', 'סובלנות הדדית' וכדומה, אבל אין נטייה לנגוע בעיקר:

בחיבור זה אבקש להציג עמדה "קיצונית". עמדה לפיה קיים ניגוד מהותי בין דתיות יהודית, או לפחות גרסה רווחת של דתיות יהודית, למוסריות כפי שאציג אותה.

יהדות חילונית היא אותו סוג של יהדות אשר אנו מבקשים להמליץ עליו ולקדמו. הדימוי שכולנו רואים בעיני רוחנו הוא, פחות או יותר, זה של תרבות והכרה יהודית מובהקת, שהיא הומניסטית

איתמר יעוז-קסט, שבשירתו תעסוק רשימה זו, איננו יוצר דתי, אלא יוצר שנולד וצמח דווקא בחברה יהודית מתבוללת, שכמעט נטמעה בעולם הגויים , ובשל סיבות, שהוא טורח לחשוף בהרחבה, חזר בתשובה לפני כשלוש עשרה שנה...

הסיפור המקראי יכול ללמדנו רבות על נורמות ההתנהגות ועל ערכי המוסר והצדק החברתי באותם ימים ועל אותן חברות עליהן נכתבו הדברים. אולם לא רק מן הפשט אלא גם מן המדרשים ופרשנות חז"ל ניתן ללמוד