לבני האדם החיים בעולם הפרקטי נראים כל הדברים כברי חליפין. ערכם נמדד ביעילותם, בתמורה שניתן להשיג עבורם. המבקשים להצליח בעולם הפרקטי שוקלים כל דבר מבחינת מחירו - התמורה שניתן לקבל עבורו.
בניסיון להסביר את השואה מביאה היהדות הצדקות שונות למעשי אלוהים או למחדליו ("צידוק הדין"). הצדקות אלה מעוגנות במידה זו או אחרת במסורת הדתית היהודית, המבוססת על הרעיון שקיים כוח כל יכול שאין לצַפות ממנ
הכיוון המצטבר של המוסכמות המדעיות הולך ומתרחק מהכיוון הדתי. נושא הנבחן לאור פסימיזם לעומת אופטימיזם, תלוי בעיני המסתכל. בעיני, כאתאיסט מייצג, המאמינים הם אולי אופטימיסטיים אבל לא ריאליסטים
העיתונאית אסתי אהרונוביץ', ראיינה צעירה בת שמונה עשׂרה, בת למשפחה דתית-חרדית מבני-ברק, שתיארה את ייסורי הכפייה בחיק-משפחתה, מחוקי-הדת הקיצוניים, את מנוסתה מחוקי-הדת הקיצונים ואת סקרנותה
שלשום נפגשנו, אני וישעיהו, עם רפאל, טיפוס מרתק וקצר רוח. רפאל שרת בצבא תקופה ארוכה, והשתחרר לפני חמש עשרה שנים בדרגת רב סרן, אבל הוא עדיין חי את הצבא. בעצם אפשר להגיד שרפאל עדיין לא השתחרר.
דומה, שאין אבסורד גדול יותר מאשר לדון בלא-כלום. לא-כלום איננו אלא לא-כלום, ולצורך הגדרתו אין מילה פשוטה יותר מאשר לא-כלום. אין גם כל צורך להוכיח שה"לא-כלום" הינו לא-כלום,
מגילת רות הנה יצירה ספרותית, שגיבוריה, לבד מכלל מידותיהם התרומיות, מאופיינים באהבתם הבוגרת, השונה כל-כך מאהבת שיר השירים, בה מתוארת אהבת נעורים צעירה וסוערת. לכן, שיר השירים הוא שיר האביב, שיר הפריחה