קיומם של קורבנות אדם כחובה דתית חשובה, מתועד היטב במקורות הקדומים מקרתגו הכנענית ועד ארץ ישראל. הגם שהגישה ההסטורית אוסרת שיפוט מוסרי אנכרוניסטי, אי אפשר שלא להזדעזע נוכח תוכנם המחריד של מקורות אלה

למעשה מקפל בתוכו טקסט זה את מכלול תכונותיה של הרוח האנושית. מבחינה זו אין לנו יצירה הומנית­הומניסטית יותר ממנה, ובתור שכזו, אין לנו עוד הרבה יצירות, שיכולות כמוה לשמש מטרה חינוכית ואמצעי חינוכי כאחד.

קשה לתאר שיל"ג לא הבחין במימד הקיומי של הקונפליקט המתואר במונודראמה שלו. הוא מתאר קונפליקט זה במימדים מטא­היסטוריים במפורש

שרגא וייל אינו רואה את עצמו כאדם דתי, זאת שמעתי מפיו, ובכל זאת תוך התבוננות ביצירותיו, אני מרגישה את תהייתו של אדם מאמין: "מנין באתי ולאן אני הולך ובפני מי אני עומד לתת דין וחשבון".

ערכי המוסר ביצירות הספרות הנ''ל מבוטאים בעמדות וביחס הסופרים אל גיבוריהם, מעשיהם וחייהם. סופרים אינם שופטים את גיבוריהם. סופרים חושפים ומגדירים מחדש את האנושיות שבגיבוריהם ובקוראיהם

דוד מלך ישראל, מן האישים החשובים ביותר בתולדות העם, הוא דמות רבת פנים במסורת ישראל. דוד הנער רועה הצאן שהפך לגיבור לאומי בעקבות נצחונו על גלית, והוכתר למלך ישראל.

ברור כי הוגי הדעות החרדים לא הופתעו מהופעת הנאציזם ומהכרזת המלחמה הגורפת של היטלר נגד העם היהודי ונגד היהדות. אדרבא, זו היתה לדעתם ההוכחה האכזרית לצדקתם. היהדות החרדית

מאמציהם הנחושים של חוגים אורתודוכסיים שונים להפוך את מדינת ישראל לתאומתה של איראן החומיניסטית הצליחו סוף סוף לעורר תגובת נגד ניכרת.

אצל מרביתם של הוגים אלו קיים דמיון מפליא בין 'רוח היהדות' לבין ערכים נוצריים מרכזיים. כך למשל תופסת האהבה הפאולינית­יוחנינית מקום מרכזי בהגותו של רוזנצוייג

בניגוד לזרמים אחרים שהוגדרו על ידי מנהיגויותיהם והצורות הייחודיות להם, התפתחה היהדות החילונית כמו מעצמה, ללא צורה מאחדת ותבנית מייחדת ומוגדרת, ללא מנהיגות אשר נתנה ביטוי מנוסח להשקפותיה ואמונותיה

הבשורה על פי ישו מאת ז'וזה סאראמאגו תרגום מפורטוגזית: מרים טבעון הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1993.

פרופ' יוסף דן המשיחיות היהודית המודרנית, אלכסנדר אבן­חן קול מן הערפל, אברהם יהושע השל בין פנומנולוגיה למיסטיקה, צופיה ודן מלר ציידי הנפשות, תשובה ל"תשובה".

מאיר אריאל הווה דמות נערצת ואהובה בקרב צעירים חילוניים רבים, ושיריו היו, וכנראה עוד יהיו, שגורים בפיהם ומעצבים את אישיותם גם בעתיד. לזכרו של אמן ויוצר הומניסטי גדול, מפורסם שיר זה.

הגורם העיקרי להיעדרה של דראמה תיאטרונית (להבדיל מדראמה ספרותית) עברית מקורית ראויה עד לאמצע המאה, מצוי בשפה. שום תיאטרון אינו יכול להתקיים ללא דיאלוג שעשוי להשמע אמין מעל קרשי הבמה

כולנו בוחרים בשאול. יש בו את כל סממני האיש היפה ואת סממני ההשתתפות בצער של הבוחר. הזדהות עם זה שחיפש את האתונות ומצא את המלוכה. דוד הוא הממזר, שמואל הרשע. סוף עצוב, תסריט טוב. בנאלי