ארון הספרים היהודי? הצחקתם אותנו. ספרים שכתבו יהודים, מאז ראשית הדורות ועד ימינו, בעברית וגם בשפות אחרות, בנקל ימלאו בניין ספריה רחבת ידיים ועתירת קומות. ביתנו, שאיננו גדול, מצויים מאות רבות של ספרים עבריים מקוריים, ועוד הרבה ספרים בשפות לועזיות, שמחבריהם יהודים ­ וגם לא יהודים ­ ושעניינם יהודים ויהדות. ארון ספרים אחד ודאי שלא יכיל אותם.
בני עם הספר אינם יכולים להסתפק בארון ספרים בודד, שיעמוד לו לראווה בבית, בכעין מסר: "ראו נא, יש לנו כל התנ"ך, בפירוש קסוטו, וכל התלמוד, בפירוש שטיינזלץ, וכמובן ספר האגדה של ביאליק ורבינצקי, וגם יש לנו האנציקלופדיה העברית ואנציקלופדיה יודאיקה ומה עוד אנחנו צריכים?"
קל מדי לחבר רשימה מעין זו של ספרי ה"קנון" היהודי, שודאי מן הראוי שכל יהודי ילמד מהם; ובאותה מידה קל למדי להשאירם כתפאורה על המדפים, בכריכותיהם המהודרות, מסודרים למשעי, ושלמים ונקיים מכל דפדוף.
קטלוג אין סופי
לכן, בהרהור נוסף, מה שמתבקש הוא לשאול את עצמנו: מה בעצם טיב הספרים שנרצה לכלול בספריה שלנו? כי כל שבוע וכל חודש מתווספים לה ספרים חדשים¡
אם ניתן לקבוע בהכללה, הייתי מגדיר כך: היהדות מעולם לא היתה מערכת מקובעת, החוזרת על עצמה במשך כל הדורות; אלא תמיד היה בה יסוד של מדרש חדש: מתן משמעות חדשה ­ ואף נועזת ­ לתכנים קודמים. לכן, הבה נכלול בספריה שלנו אותם ספרים, שלדעתנו היוו ומהווים מדרש חדש לעומת קודמיהם. התנ"ך והתלמוד, במהדורות הנפוצות, הם טקסט מקורי, כשלעצמו עתיר  מדרשים חדשים,  ואותו סובבים בכל דף מדרשים¯פירושים מכל הדורות. אותי, למשל, מרתק ספר בראשית, ובספריה שלנו מצוי מדף שלם ועליו ספרים שענינם ספר בראשית.
כמה דוגמאות: מדרש בראשית רבא, בראשית בספר הזוהר, פירוש של קסוטו על ספר בראשית, שרה קליין ברסלבי על פירוש הרמב"ם לבריאת עולם, א. ברתנא פרקי בראשית רבא במחשבת ישראל, וגם ספרים בלועזית כגון (Bill Moyers, Genesis; Nahum Sarna, Understanding Genesis) סדרה של שיחות מרתקות על פרקי בראשית); וגם, (Karen Armstrong, In the Beginning) אוסיף עוד שמעבר לספרים אלה, שבמרכזם פרקי ספר בראשית, מצויים בספריה גם ספרים על עלילות בראשית בתרבויות אחרות.
כמובן, אין הכרח להתמקד בספריה דווקא בסוגיית בראשית, ואפשר לבחור בספרים המתמקדים בסוגיות אחרות; למשל יציאת מצרים; תרי"ג מצוות; פרקי אבות; מסכת סנהדרין; המשפט העברי. הקטלוג  האפשרי הוא כמעט אינסופי, ומתוכו אתמקד באותם תחומים, נוסף לסוגיית בראשית, שאותם ראוי לכלול בספריה שעניינה יהודים ויהדות. כל אחד מן התחומים שאזכיר שזור גם באחרים, ואין ביניהם סדר הירארכי, כולם חשובים.
הספריה הפרטית שלי
נושא ראשון הוא האל, והיחסים בינו לבין האדם שנברא בצלמו.
ישר אל ("כי שרית עם אלוהים ועם אנשים ותוכל"), חייב להתמודד עם האל גם בימינו, בין אם מאמין בקיומו ובין אם לאו. בסוגיה זו קיים שפע של ספרים, בעברית ובלועזית. הספר האחרון שקראתי, ומאד נהניתי ממנו הוא: שאלות על אלוהים ­ דיאלוגים בעריכת יזהר הס ואלעזר שטורם.
תחום שני, המתקשר גם לראשון, עניינו ביהדות כדרך לאדם לדעת את עולמו. בתחום זה, ספר מפתח הוא מורה נבוכים של הרמב"ם. וקיימים עוד ספרים רבים אחרים ושונים, בתחום זה. נזכיר, אחדים מהם: ספרים על הקבלה ­ ובראשם הקבלה וסמליה של גרשום שלום; ספרים על החסידות, למשל, ספרו של בובר האור הגנוז, שהוא אוסף מרתק של סיפורי חסידים. מבין החסידים הקרוב ביותר ללבי הוא רבי מנחם מנדל מקוצק, שלא כתב ספר מעודו, וכאשר נשאל על כך על­ידי חסידיו השיב: "כל ימי ביקשתי לכתוב ספר בעל עמוד אחד ולא עלה בידי".  הוא קרוב ללבי, בין היתר, בשל ההיגד "מכל דבר יכול אדם לעשות לו אלילים. גם ממצוות יכולים לעשות אלילים" (ד"ר יוסף פאקס, רבי מנחם מנדל מקוצק). מהחסידות נדלג מאה שנה ונגיע, במישור כמעט לגמרי אחר אל אלברט איינשטיין, יהודי שנוסף לגדולתו המוכרת בתחום הפיזיקה, היה בעל מחשבה מקורית בתחום הדעת, ואצטט רק היגד אחד משלו: "החוויה היפה והעמוקה ביותר שאדם יכול לחוות היא תחושת המסתורין. היא מונחת ביסוד הדת, כמו השאיפה העמוקה ביותר באמנות ובמדע. ההרגשה כי מעבר לכל מה שניתן לחוות נסתר דבר שלא יושג ברוחנו, אשר יפיו שגבו יגיעונו אך בעקיפין ובנוגה קלוש ­ הרגשה זו היא רליגיוזית ובמובן זה הנני דתי" (איינשטיין, בית הספרים הלאומי ירושלים, תשל"ט).
תחום חשוב הוא ספרים שאותם ניתן להגדיר כמדריכים למצוות היהדות. שני הספרים הבולטים בתחום זה הם משנה תורה של הרמב"ם והשולחן הערוך של  יוסף קארו (או, לפחות, קיצור השולחן ערוך). לאלה ניתן גם להוסיף את ספר המצוות, המפרט את תרי"ג המצוות שבתורה. לצורך השיח הדתי­חילוני יהיה מעניין גם להשוות בין תכניהם של מדריכים אלה לבין המדריך לאזרח, ספר שיצא לאור בהוצאת עמותת סיכוי והאגודה לזכויות האזרח, ומקיף זכויות וחובות של האדם ואזרח בישראל, בכשלושים תחומים. יש מי שהגדיר אותו כמדריך להלכה האזרחית.
התחום הבא הוא ספרי הסטוריה של העם היהודי ושל מדינת ישראל. התנ"ך הוא כמובן גם (אך ודאי לא רק) ספר ההסטוריה הראשון של העם היהודי. בהסטוריה של ארבעת אלפים שנה, כל אדם יבחר לו ספרים על תקופה או תקופות שבהן יעדיף להתמקד. כספר מקיף וכולל ניתן לאזכר את שלושת הכרכים  של תולדות עם ישראל בעריכת ח.ה. בן­ ששון. כדוגמא לספר המתמקד בתקופה אחת  אפשר לציין את מלחמות היהודים של יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).         
בנושאים בהסטוריה, שבהם התמקדנו בביתנו, אציין את ירושלים, שספרים אודותיה בעבר ובהווה ממלאים אצלנו מדף שלם; ספרים רבים על השואה; וספרים רבים על תולדות ההתיישבות היהודית  בארץ ישראל ועל מדינת ישראל. בין ספרי ההסטוריה ניתן לכלול גם ספרים של מנהיגים יהודיים, שהובילו את התמורות הגדולות  לקראת הקמתה של מדינת ישראל ולאחר הקמתה. בין הספרים: מדינת היהודים של הרצל, מסה ומעש של חיים וייצמן, זכרונות של דוד בן גוריון. מובן, שקיימים עוד ספרים מעולים רבים, של אישים רבים אחרים.
תחום חשוב נוסף הוא תחום ספרות ­ ספרי סיפורים קצרים  וארוכים וספרי שירה בעברית, וספרים של סופרים ומשוררים יהודים אחרים שכתבו בשפות אחרות. הרשימה ארוכה מאד, ורבת ­ מדפים, ומתוך השפע הרב העדפתי היא הטרילוגיה צמאון של שולמית הראבן. שלושת הספרים בטרילוגיה ­ שונא הניסים, נביא, ואחרי הילדות ­ מתארים בעברית ייחודית את דרכם של בני ישראל  מיציאת מצרים ועד ליישוב הארץ. הטרילוגיה מהווה מדרש חדש ומרתק בכמה רבדים. ראשית, בשפת הסיפור; ובמקביל, בדרך המחשת ההתנסות האישית והיומיומית של גברים ונשים, לאו דווקא מנהיגים, במסלול הקשה והמתמשך של נדודים במדבר, ההתיישבות, והבהובים ראשונים של אמונה מתהווה.  בוודאי שאין זה ספר יחיד במדפים הרבים של ספרות מעולה, ולספרים של שלום עליכם,  עגנון, ס. יזהר, א.ב. יהושע,  יהודה עמיחי, בשוויץ זינגר, מקומם  הראוי שמור להם.
עוד תחום הוא ספרים שעניינם השפה העברית. יהדות בלי עברית היא יהדות המנתקת עצמה משפה כצופן העמוק של תכניה; צופן שפירושיו הולכים ומשתנים מדור לדור. בתחום זה הכרח שיהיה לנו בבית מלון עברי מקיף, כגון מלון אבן שושן, המביא סימוכין למלים  בהקשריהן מהתנ"ך ועד ימינו; וכן גם קונקורדנציה לתנ"ך­ המפרטת לגבי כל מילה שבתנ"ך את כל המובאות שבהן היא נזכרת. על מנת לעבור למישור העממי,  נזכיר גם מלונים לשפה העברית המדוברת, כגון מילון אחול­מניוקי לעברית מדוברת של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה; או במישור אחר ­ מלון המלים האובדות, של עוזי אורנן, מילים שיצאו מכלל שמוש בימינו ­ או שמשמעותן השתנתה.
לסיום נציין ספריה שעניינה יהודים ויהדות, אסור לה שתהיה מסוגרת פנימה. היהדות מראשיתה התהוותה תוך יחסי גומלין  בלתי פוסקים עם תרבויות אחרות ­ חלקם עימותים קשים, חלקם דו­שיח פורה לשני הצדדים, וחלקם תערובת של אלה ואלה יחד. הרמב"ם לא היה כותב את מורה נבוכים, לולא למד לפני כן כתבי פילוסופים  יווניים וערביים.
ישוע הנוצרי היה יהודי מאמין במהלך כל חייו, אמנם לא מקובל על הממסד בכל דעותיו. מיסד הנצרות פאולוס (שאול) גם הוא היה יהודי, והנצרות קשורה עד היום לשורשיה היהודיים. הנצרות והאסלאם היו לשתי הדתות הנפוצות ביותר בעולם; כמו היהדות, שתיהן יסודן באמונה באל אחד. הברית החדשה היא, לפיכך, ספר שיהודי יכול לבחון את תכניו, על מנת למצוא לאילו מהם הוא שותף, מעצם  היותם יהודיים במקורם, ואילו זרים לו ועומדים בסתירה קשה לעיקרי יהדותו. כך גם הקוראן, עתיר היגדים שמקורם ביהדות, וקל למדי לזהותם. אולם לא רק בדתות המונותאיסטיות יש יסודות שמעניין ליהודי לבחון אותם בהשוואה לתכני יהדותו.  כך,  לדוגמא, הכלל שהלל הזקן העמיד עליו את התורה כולה: " מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", מצוי בניסוח זהה גם באמונות אחרות, למשל בספרי המאמרות של קון­פו­צה (קונפוציוס), שחי כחמש מאות שנה לפני הלל.
כל זה למה? בכדי שנוסף לכל המימדים בהם עסקנו, של היהדות בפני עצמה, נלמד מספרים  בספריה שלנו דבר נוסף, והוא, שחלק ניכר, ואולי החשוב ביותר ביהדות, יש בו יסודות כלל­אנושיים; יסודות שהיהדות היא מקורן הראשוני, בחלקם, וחלקם נתהוו ביהדות במקביל לתרבויות אחרות, ובדו­ שיח עמן.
כיצד בונים ספריה יהודית? אין טעם בביבליוגרפיה ובתכנית מוכנה מראש. כל אחד והעדפותיו, כל אחד וסקרנויותיו; אם מכיוון היהדות כדעת, ואם מכיוון היהדות כמצוות; אם מכיוון היהדות כספרות, ואם מכיוון תולדות היהודים; ואם מכיוון יהדות והשיח בינה לבין תרבויות אחרות. מה שוודאי הוא, שיקשה על אדם סקרן להשאר בלעדית בתחום אחד ויחיד, שכן, כל תחום מוביל גם לאחרים.