משמעות האלוהים ליהודי החילוני בימינו מאת אברהם בורג

שתי שאלות כבדות משקל, מן הכבדות שידעה האנושות מעודה, נחבאות להן מתחת לכותרת שהוגדרה לי. ראשית, מהו האלוהים, ושנית, מהי משמעותו לאדם החילוני. אוי לי שנתתי הסכמתי להתמודד עם המסה המאיימת הזאת, ואף על פי כן - אנסה.
אלוהים הןא שם תואר וכינוי רחב מאד. תחת כנפי אמונתו יכולים להסתופף מאמינים תמימים המאמינים בתמונות ובדימויים השאובים מעולמות המיתולוגיה הקדמונית, בבחינת "שרםים עומדים מעל לו שש כנפיים, שש כנפיים לאחד, בשתיים יכסה ידיו ובשתיים יכסה רגליו ובשתיים יעופף". לאחרים, אלוהים הוא אוסף כל הכוחות המובנים ושאינם מובנים, הנמצאים אי-שם מעבר להשגתו המיידית של האדם התושב. לאחד, יהיה האלוהים חוק הטבע וחוקי הפיזיקה, לאחר יהיה האלוהים כוח המחמם את הכפיות של אורי גלר, ולשלישי אלוהים יהיה הכוח המניע את הכדור בהימורי הלוטו. אותו אלוהים ופנים רבות לו.
אינני חושב שיש הבדל של ממש בין אלוהים של החילוני לאלוהים של הדתי. ההבדל המרכזי נובע מצורת ההבנה שלי - כאדם, כברוא - את מחוייבותי שלי מעצם מציאותו של האל בורא עולם. האחד אדיש לקיומו של האל, האחר מכחיש את קיומו, והשלישי לוקח על עצמו מצוות ומחויבויות הנובעות מעצם הבנתו את מיקומו כאדם בפני בוראו.
דומני כי לו הייתי חילוני, הייתי יודע היכן לחפש את  האלוהים. אלוהים נמצא מעבר לידיעה, אלוהים נמצא בכל המקומות בהם חושיי הטבעיים, המישוש והראייה, הריח, השמיעה והטעם, מגיעים לגבול יכולתם. את כל הדברים איתם אני יכול לתוש אני מגדיר כידיעה, וממנה - כמדע המבוסס על ידיעה והבנה. האמונה באלוהים מתחילה בנקודה שבה נגמרת הידיעה.
האמונה באלוהים היא הדבר הקרוב ביותר שיש לנו כדי להבין אותו ולהגדיר את משמעותו בחיינו. אבל, אמונה וקוץ בה. במקום שבו נגמרת הידיעה, מתחיל גם הספק. שהרי כל מה שאינו ידוע ומוכח יש בו יסוד גדול של "אולי לא". ולכן, ככל שאנו מתקדמים בערוץ האמונה, אנו חייבים לקבל כמובן מאליו את ההתקדמות בערוץ הספק, התקדמות עך לשיא השיאים. שם, למעלה, במקום שבו שני הערוצים נפגשים, אני נדרש לקבל החלטה, החלטה קשה, כי שיא האמונה קרוב מאד לשיא הספק; יש או אין אלוהים, אני מאמין בו או כופר בקיומו. גם הספק וגם הידיעה מתחילים באותה הנקודה, ושניהם שואפים לאותה הנקודה. רק אני, המאמין הבודד, עושה את ההחלטה אם יש או אין אלוהים, או, למצער, אם יש או אין אלוהים בקירבי.
כעת, אם יש או שין אלוהים, מהי חשיבותו לאדם שאינו מקיים מצוות. האם קיום תרי"ג מצוות הוא הביטוי היהידי של האמונה? לא ולא! ואחת הסיבות לכך הוא כי ספר המצוות, במובנו המצומצם והדווקני, אינו כולל מצוות רבות שהאדם עושה שהן מעשים טובים, אבל הסרות מובן דתי-הילכתי.
לאלוהים יש מונופול על האדם, אבל לאיש אין מונופול על אלוהים. לכן, אני יכול לצפות ולציית לציוויי האל, אך איני יכול לקבל פרשנויות פוליטיות של רבנים ונכבדים המעוזתים את רצון האלוהים, כאשר ידיעתם את האלוהים מוגבלת ממש כמו הבנתי שלי.