את כתב העת ’‘יהדות חופשית‘’ ייסדנו בשנת 1995, ככתב עת של יהודים מאמינים  בריבונות האדם על חייו ובמחוייבותו לכללי צדק, לסולידריות חברתית ולאומית, לזכויות כל אדם וכל עם לעצמאות, לחופש ממצוות דת, ולחינוך והשכלה ביהדות כתרבות העם היהודי.
יהודים המאמינים בחופש לבחור דרכם בחיים וביהדות הם יהודים הומניסטים המאמינים באדם, אמונה שהחליפה ביהדות ימינו את האמונה באלוהים (כפי שמוצע על ידי חיים כהן בפתח המסה המובאת בגליון זה ”על אתאיזם ואמונה באדם“).
אנו משתמשים במילה ”אדם“ במשמעותה המקורית בשפה העברית - שם קולקטיבי לנשים וגברים, כפי שהגדיר הסופר התנ"כי את השם ”אדם“ בהכרזת השוויון בין גברים ונשים בסיפור הבריאה של האדם ובחזרה על עיקרו בפרק ה‘ בספר 'בראשית':  ”זה ספר תולדות אדם: ביום ברוא אלוהים אדם בדמות אלוהים עשה אותו, זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם “אדם“
אנו משתמשים במושג ”יהדות חילונית“ כשם ליהדות החופשית - תרבותם של יהודים חופשיים לבחור דרכם בחיים וביהדות מתוך חירות וללא מחוייבות לציות למצוות דת כלשהי. כמובן שהשם ”חילוני“ מסלף ומטעה כיוון שהוא שם של יהודים היודעים לחגוג חייהם וחגיהם ולהתייחס בקדושה לעיקרי ההומניזם והצדק האוניברסלי. אך השם ”חילוני“ הוא השם הנפוץ בשפת הדיבור ומשמעותן של מלים נקבעת על ידי שפת הדיבור הרווחת בחברה. על כן גם אנו משתמשים במושג ”יהדות חילונית“ ו“יהודים חילונים“ כאשר אנו מתכוונים ל“יהדות חופשית“ ו“ליהודים חופשיים“, כפי שקראו להם בראשית תהליך החילון ביהדות. 
יהודים חופשיים מתוודעים ליהדות כתרבות העם היהודי כולו  ולא רק ליהדות כדת שהיא תרבותם של מיעוטים בעם היהודי. המושג ”היהדות כתרבות“  מדגיש את היותה של היהדות שם לתרבות העם היהודי הכוללת את:
[1] היהדות החופשית (הקרויה ”חילונית“)- היא, כאמור, תרבות רוב היהודים המתנהגים כחופשיים ממחוייבות למיצוות הדת, ואת
[2] היהדות הדתית -היא תרבות היהודים המרגישים מחוייבות לשמירת מיצוות הדת היהודית, שנוסחו על ידי מנהיגים דתיים קדומים ועכשיויים, המייחסים אותן לאלוהים.
הכרת היהדות כתרבות מותנה בהתוודעות למבחר מעשרות אלפי היצירות שנוצרו ביהדות החופשית ומייצגות את החיים של יהודים אשר חיים בה בארצות העולם ובארץ ישראל. 

תרבות היהדות החופשית מדת התפתחה במשך שלוש מאות השנים האחרונות בעקבות התנועות שחולל שפינוזה, תנועת ההשכלה ותהליכי החילון בתרבויות אירופה והמערב.  בנוסף להתוודעות למבחר יצירות שנוצרו ביהדות החופשית  יתוודעו לומדי היהדות כתרבות לתרבויות הדתיות בהם חיים מיעוטים בקרב העם היהודי בעולם: הרפורמים המהווים את המיעוט הדתי הגדול ביותר ביהדות והקונסרבטיבים ומיעוטים קטנים בהרבה - האורתודוכסים ה“ליטאים“ (”המתנגדים“ לחסידות), וכתות האורתודוכסים חסידי הרבנים הרבים (המתנגדים לליטאים, לרפורמים, לקונסרבטיבים וגו')
גם היהדויות הדתיות וגם היהדויות החילוניות מתבססות על התנ"ך כספרות הקלאסית המכוננת את תרבותו של העם היהודי. התנ"ך מהווה והיווה מאז החתמו את המכנה המשותף היחיד לכל היהדויות שביהדות. ספרותו ותולדות העם כפי שהם מסופרים ביצירותיו הספרותיות, מיוצגים בכל תרבויות היהדות, גם אלה שביססו את החינוך היהודי שלהם על התורה שבעל פה ולא על התנ"ך.
בישראל התחדשה השפעתו הדומיננטית של התנ"ך על תרבות היהדות החופשית - בהיותו תשתית שפת הדיבור של המדינה היהודית, של מחצית העם היהודי ורוב הנוער היהודי בעולם החי כבר כיום בישראל. התנ"ך מהווה בסיס החינוך ליהדות ברוב בתי הספר במדינה היהודית, ומקור השראה ויצירה בכל צורות התחדשות טקסי החג והחגיגה ביהדות הישראלית. 
לימודי היהדות כתרבות מתבססים על ספרות התנ"ך ועל מבחרי יצירות המייצגות את היהדות שבה אנו חיים, את מקורותיה ההיסטוריים ומקורות ההשראה וההשפעה עליה, כולל כמובן מבחר מייצג מספרויות היהדויות הדתיות, בהן חיו רוב היהודים בעולם עד המאה ה-19.   
כיון שכל היסטוריה מתחילה מן ההווה - מהמחקרים, ההשקפות, האמונות ונקודות המבט המעצבות בהווה את העבר - יש להכיר את יהדויות ימינו כנקודת מוצא ללימודי היהדויות בהן חיו יהודים בעבר: יהדות עידן התנ"ך, יהדויות העידן ההלניסטי על קהילותיו הדוברות, מתפללות ויוצרות ביוונית  (כיצירות פילון, יוסף בן מתתיהו, ”ספרים חיצוניים“ וכד‘) ועל קהילותיו הדוברות ויוצרות בשפה הארמית (כספרות התלמודים). יהדויות  עידן ימי הביניים (באיזור ההשפעה המוסלמיים ובאיזור ההשפעה הנוצרי, כולל התנועות ההמוניות האנטי-הלכתיות של הקראים), יהדויות בעידן הרנסאנס ועידן הנאורות (המשיחיות, החסידות, ההשכלה, הרפורמה, וראשית החילון) וחזרה לעידן הזמן החדש ממנו התחלנו. 
תרבות העם היהודי היא רב-אזורית מבחינה גיאוגרפית  ורב-רבדית מבחינת התפתחותה בעידנים שונים בשלושת אלפי השנים שעברו מאז ייסודו של העם היהודי כקבוצה לאומית מובחנת מאחרות - דוברת עברית, מאמצת ספור תולדות ייחודי לבני העם הזה. 
בכל עידן עלתה אחת התרבויות היהודיות הארציות לגדולה והשפיעה על תרבויות העם היהודי בארצות אחרות.
בראשית המאה ה-21 היתה התרבות היהודית החופשית בישראל לגדולה בתרבויות היהודים בעולם - מבחינת מספר יצירותיה (מדי שנה) בספרות, בהגות, באמנויות, בצורות החברתיות החדשות המתפתחות בה, במספר בתי הספר ומספר התלמידים היהודיים שבה, במספר הדוברים ואמצעי התקשורת, בהפצת השפה העברית - השפה הלאומית היהודית העתיקה ביותר, בה דוברים למעלה מששה מיליון יהודים בישראל ובעולם.
במשך עשר שנים הצלחנו להוציא לאור את ”יהדות חופשית" בדפוס (2004-1995) בזכות כל כותביו ועורכיו המתנדבים. עתה אנו מחדשים את הופעתו בגירסתו האינטרנטית, בתקווה כי ישמש במה להבעת מיגוון דעות ואמונות המתייחסות ליהדות כתרבות ולזכויות האדם, להגות ליצירה ולחברה ולתרבות בישראל ובעולם, תוך חתירה להעמקתה והרחבתה של התודעה היהודית והאמונה ההומניסטית.  
באתר ”יהדות חופשית“ כללנו מבחר מאמרים מאלה שהתפרסמו בגליונות כתב העת ”יהדות חופשית“ בעבר ומדי שלושה חודשים נוסיף עליהם גליון חדש של כתב העת.

יעקב מלכין
 
 
 
6
עשרות אלפי יצירות בתרבות היהדות החופשית ו;יקתה לתנך כספרות המכוננת את היהדות כתרבות - הגורם המשותף היחיד בכל היהדויות 
 ביהדות החופשית נוצרו מאז תחילת התפתחותה עשרות אלפי יצירות הגות, ספרות, אמנות, יצירות חקיקת מיצוות התואמות כללי צדק וערכי מוסר, למען טובתם ורווחתם של בני אדם. מכלול עצום זה של יצירות רוחניות יהודיות היה למקור מזונם הרוחני של רוב היהודים בישראל , בצד יצירות בידור  בינלאומיות שהוא צורך באמצעות המדיה.
 ספרות התנך ממשיכה למלא תפקיד פעיל בחינוך ובחיי הרוח, התרבות (הספרות, הזמר, הציור והפיסול, אמנויות ההצגה  של רוב היהודים החיים ביהדות החופשית.
 התנך הכולל יצירות ספרות מכוננות בתרבות הלאומית היהודית, הוא מכלול היצירות היחידי הממלא תפקיד מרכזי בכל התרבויות היהודיות - הדתיות, העדתיות והחופשיות מדת. בהיות התנך בסיס השפה העברית שהתחדשה כשפת דיבור לאומית של הציבור ברכוז היהודי הגדול ביותר בעולם (כששה מיליון יהודים בישראל וכשבע מאות אלף יהודים בתפוצה)  משפיעות יצירותיו על היצירה העברית המייצגת בימינו, יותר מכל יצירה עכשיוית אחרת, את תרבות העם היהודי.
 התוודעות לתרבותו של העם היהודי מותנה בהכרת היהדות החופשית - מקורותיה, מבעי האמונות הרווחות בה, יצירותיה והארתה מחדש את כל התרבויות הדתיות שהתפתחו ביהדות לפניה. כתב העת ”יהדות חופשית“ מקווה להיות במה לכל המוסדות, האישים והקבוצות הפועלים בתחום החינוך ליהדות כתרבות ובתחומי התרבות היהודית החילונית, כדוגמת ”מיתר - המכללה ליהדות כתרבות“ ו“תמורה - המכון להכשרת מנהיגות יהודית קהילתית ורבנים חילונים“ , אשר מידע עליהם אנו מציעים בגליון זה.