כבד את אביך ואת אימך
מאת מיכל אמדור

בנעורי ובבגרות‮, ‬כילדה וכאם הרהרתי בדבר זה של מצוות כבוד אם ואב‮. ‬מדוע מצאה התורה לנכון לצוותו‮. ‬מקומו כדבר חמישי‮, ‬באמצע‮ ”‬העשרת‮”. ‬האם יש הררכיה של דברות‮, ‬כאשר הקודמת ערכית ומחייבת יותר מזו שאחריה‮. ‬האם‮ ”‬שמור את השבת לקודשו‮” ‬חשוב יותר או מחייב יותר מ”כבד אב ואם‮”. ‬ואם יש סתירה ביניהם‮, ‬למי על הבן לציית‮ – ‬האם הבן ישמור את מצוות השבת גם כאשר אביו אינו נוהג כך‮. ‬מדוע המצווה מותנית ואינה נחרצת כמו‮ ”‬לא תגנב‮” (‬שמות כ‮' ‬י‮”). ‬מה משמעות‮ ”‬כבד‮” ‬האם זהו ציות‮? ‬ואם יש סתירה בין נאמנויות‮, ‬כגון נאמנות להורים מול נאמנות לבן זוג‮, ‬אחרי מי להטות‮. ‬אנסה במאמרי זה להתמודד עם מספר סוגיות שהזכרתי‮.
‮”‬אני ה‮' ‬אלהיכם‮” ‬
אתחיל בסיפור אישי‮ – ‬בילדותי‮, ‬בכל פעם שלא צייתתי לדברי הורי‮, ‬הם בקשו ממנו לכבדם‮, ‬מבלי לשכח לציין עד כמה הם כבדו את הוריהם‮. ‬כשניסתי לברר את פשר‮ ”‬הכבוד‮” ‬השבתי להם על הנימוקים שבהם נאחזו‮, ‬וכשאפסו נמוקיהם‮, ‬הם שלפו את זה האחרון בנוסח‮ ”‬כי כך כתוב בתורה‮”. ‬כך בדיוק חשבתי כשעיינתי בפרשת‮ ”‬קדושים‮” ‬ספר ויקרא פרקים י”ט-כ‮'. ‬פרשה קצרה‮, ‬תמציתית‮, ‬רק שני פרקים המכילה את מרבית המצוות בין אדם לחברו ובין אדם למקום‮. ‬16‮ ‬פעמים מופיע הפסוק‮ ”‬אני ה‮'” ‬או‮ ”‬אני ה‮' ‬אלוהיכם‮” ‬בפרק י”ט ועוד‮ ‬3‮ ‬פעמים בפרק כ‮'. ‬התחושה שלי היתה בקראי פרקים אלה כי היה משא ומתן בין האל ובני ישראל‮, ‬הם שאלו והוא נמק‮, ‬וכשאפסו הנימוקים נשלף זה האחרון‮ ”‬אני ה‮' ‬אלהיכם‮” ‬שסיים את השיחה‮.
‮”‬כבד את אביך ואת אמך‮”‬
האם אין זה מובן מאליו‮, ‬כמו אכילה ושתיה‮, ‬שעל הילד לציית למי שהביא אותו לעולם‮, ‬ומי שחייו‮, ‬לפחות בראשיתם‮, ‬תלויים בשרותים שהוא מקבל מהם‮. ‬וכשם שהילד לא יוכל להמשיך ולחיות ללא אכילה‮, ‬כך לא יוכל לחיות ללא נותני המזון ועל כן מטבע הדברים עליו לכבד אותך‮? ‬או שמא היה חשש שעם כניסתם ארצה יהיו כה רשעים כמו אנשי סדום‮, ‬ועל כן היה צורך בדבר זה‮.
‬‮”‬איש אמו ואביו תיראו‮”‬
מעניין להשוות שני פסוקים אלה‮, ‬זה מספר שמות וזה מספר ויקרא‮. ‬ ‮”‬כבד את אביך ואת אמך‮” ‬שמות כ‮' ‬12 ‮”‬איש אמו ואביו תראו‮” ‬ויקרא י”ט‮ ‬3 נראה לי כי כבר במתן תורה היתה התלבטות לגבי משמעות‮ ”‬כבוד‮” ‬האם הכוונה לציות‮, ‬בבחינת‮ ”‬ראה וקדש‮”, ‬האם הכוונה למתן כבוד בלבד‮, ‬בבחינת הערכה‮, ‬או האם הכוונה ליראה‮, ‬בבחינת יראה כלפי ההורים תביא ליראה כלפי ה‮'. ‬
מעבר ממצוות שבין אדם למקום למצוות שבין אדם לחברו
כבוד אב ואם הוא הדבר החמישי‮, ‬בדיוק באמצע העמוד המרכזי של הבניין‮, ‬מוקף בעמודי הדברות האחרים‮. ‬אם עמוד זה יקרוס‮, ‬יקרסו כל האחרים ויקרוס הבניין‮. ‬המשפחה היהודית היתה אז‮, ‬בהווה ובעתיד העמוד המרכזי עליו בנוי הבית היהודי והעם היהודי‮. ‬ומטעם זה לדעתי זהו הדבר החשוב היותר‮. ‬לא בכדי מוצאת התורה לנכון לציין שושלות דוריות‮, ‬לציין שמות של אבות ובנים שם אדם נזכר כבן של‮… ‬וכאב של‮…
‮”‬למען יאריכון ימיך‮” ‬שמות כ‮' ‬ 12 
ארבע המצוות שקדמו לזו מלוות בהסבר ארוך ומנומק‮. ‬חמש המצוות שאחריה קצרות וחד משמעיות‮. ‬מדוע מצווה זו של כבוד אף היא אינה חד משמעית‮. ‬מדוע היה צורך בנמוק של‮ ”‬למען‮”, ‬מדוע היה צורך בפיתוי‮, ‬בהסבר‮, ‬בסיבה ובתוצאה‮. ‬מה משמעות קביעת שכר מידה כנגד מידה‮. ‬לתשובה נפנה אל הסיפא של הפסוק‮ ”‬למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה‮' ‬אלהיך נותן לך‮” – ‬ההורים הם שותפים לבורא ביצירת הילד‮, ‬ולפיכך אם הילד יכבד את הוריו הוא יזכה להיות שותף לבורא ביצירת ילדיו‮, ‬הוא ומנגד‮ – ‬מי שלא יעשה כך מות יומת‮.‬ 
‮”‬המקלל אביו ואימו מות יומת‮”‬
אם מצוות כבוד הורים לא מפרטת במדוייק מה על הילד לעשות‮, ‬הרי מצב של אי כבוד הוא מפורט יותר וכך מצאנו במספר מקומות בתורה ובכתובים‮. ‬מי שאינו מכבד מכונה בן סורר ומורה‮. ‬בן הממרה פי הוריו למרות‮  ‬‭- ‬שהטיפו לו מוסר ויסרו אותו‮. ”‬כי יהיה לאיש בן סורר ומורה‮, ‬איננו שומע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אותו ולא ישמע אליהם‮, ‬ותפשו בו אביו ואמו‮…. ‬ורגמוהו כל אנשי עירו באבנים ומת‮…” ‬דברים כ”א‮ ‬18-21‮. ‬ ‮”‬המקלל אביו ואימו‮ – ‬מות יומת‮” – ‬שמות כ”א‮ ‬17‮. ‬ כמו בפסוק הקודם אף פה יש פרוט לאי כבוד‮. ‬בפסוק הקודם הדגש היה על אכילה רעבתנית‮, ‬להיטות אחרי שתיית יין‮, ‬על אי שמיעה בקול ההורים‮, ‬הרי כאן הדגש הוא על קלול ההורים‮. ‬נניח שצעק לעברם בנוכחות אחרים‮ ”‬הלואי שתמותו‮”.  ‬ בבחינת‮ ”‬חיים ומוות ביד הלשון‮”. ‬הבן המקלל את הוריו הרומס את כבודם הוא כמי שממית את נפשם‮, ‬בן זה ראוי למיתה גופנית‮. ‬ ‮”‬מכה אביו ואמו‮ – ‬מות יומת‮” ‬שמות כ”א‮ ‬15 מאחר שהתורה מדגישה מאד את הדבר של‮ ”‬כבוד אב ואם‮” ‬הרי היא מחמירה עם המכה גם אם לא גרם למותם של הוריו‮. ‬וזאת בניגוד לחוקים שאנו מכירים מיום בין עמי ערב‮, ‬למשל בסעודיה‮, ‬או בתימן‮, ‬ששם חותכים את ידי המכה‮. ‬ ‮”‬ארור מקלה אביו ואמו‮” ‬דברים כ”ז‮ ‬16 ארור מי שמזלזל בכבודם של הוריו‮, ‬מי שמטיל עליהם קלון‮. ‬ הצרוף של‮ ”‬קלל‮” ‬כפעולה מנוגדת לצווי‮ ”‬כבד‮” ‬מופיעה בנביאים‮ ”‬מכבדי אכבד ובזי יקלו‮” ‬שמואל א‮' ‬פרק ב‮' ‬30‮.‬ ‮”‬מקלל אביו ואמו ידעך נרו באשון חושך‮” ‬משלי כ‮' ‬20 אינני יודעת עם הכוונה כאן היא למיתה כפי שכתוב במפורש בספר שמות שהזכרתי קודם‮, ‬או הכוונה שהוא ינודה ע”י הוריו ובני קהילתו עד ששמו לא יוזכר יותר‮. ‬נניח בעת כנוס משפחתי או קהילתי‮, ‬וגורלו יהיה דעיכה כמו נר בחושך‮. ‬ ואסיים בפסוק מתוך פרשת‮ ”‬קדושים‮” ‬‮(‬ויקרא כ‮' ‬9‮)‬‮ ”‬כי איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת‮, ‬אביו ואמו קלל‮, ‬דמיו בו‮”. ‬כפי הנראה מנהג הקללות של ילדים כלפי הוריהם היה כה נפוץ שנדרשה מצווה מפורשת מלווה במעשה של מיתה‮, ‬אולי סקילה באבנים כפי שראינו‮, ‬כדי לשמות על הסדר החברתי‮. ‬בבחינת‮ ”‬פן יראו ויראו‮”. ‬למראית עין זה נראה נורא אם הורים מוכנים להוציא את ילדיהם לשער העיר ולראות כיצד מוצאים אותם למיתה וזאת משום שלא צייתו ולא שמעו בקולם‮. ‬אך יש לזכור שאנו עוסקים בתקופה שבה הורים העלו את ילדיהם קורבן למולך מעשה של יום יום‮, ‬ועל כן אין זה נראה מזעזע או אכזרי‮. ‬יותר מזעזע ואכזרי הוא שילדים קללו את הוריהם‮. ‬כאשר בימנו הורים מגיבים בחיוך‮, ‬במשובה ובנחת כשילדיהם מקללים אותם‮, ‬מזלזלים בהם ואינם מכבדים אותם‮.
‮”‬אמך ואביך‮” ‬
‮”‬שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך‮” ‬משלי א‮' ‬8 האם זה רמז לפרשת עשו ויעקב שנאמר‮ ”‬ויאהב יצחק את עשו ורבקה אהבה את יעקב‮”‬ במילים אחרות‮ – ‬שאלתי את עצמי מדוע מדגישה התורה את האב והאם בנפרד ומתוך שוויוניות ולא הסתפקה בצוו‮ ”‬כבד את הוריך‮”. ‬ייתכן כי כבר אז ראו את השוני בין השניים‮, ‬ואת היחס השונה של כל אחד מההורים אל כל אחד מהילדים‮, ‬וצפתה כי תגובת הילדים יהיו בהתאם‮. ‬ילד שירגיש כי אחד מהוריו אוהב אותו פחות משהוא אוהב את אחיו עלול להמית קלון על ההורה‮. ‬ועל כן הקדימה התורה והדגישה כי למרות הידיעה שלהורים יהיה יחס שונה חובה על הילד לכבד במידה שווה כל אחד מהם‮. ‬יתרה מזו‮, ‬חומבת כבוד אב ואם היא מצווה שאינה תלויה בדבר‮. ‬כלומר גם אם הוריו לא נהגו בך ביושר כפי שאתה מבין ומצפה מהם‮, ‬חובה עליך לכבד אותם‮. ‬ זוכרת אני סיפור שהיו מספרים על הגאון רבי משה סופר‮, ‬בעל חת”ם סופר‮ ‬‮(‬1839-1762‮)‬‮, ‬על אברך שזלזל בכבוד אביו מאחר שהאב שהיה עשיר זקן סרב לתמוך בבנו‮. ‬קרא אליו החתם סופר ואמר לאברך‮ – ‬אבותינו נצטוו לקיים כבוד אב ואם כשהיו מהלכים במדבר ולא הצטרכו זה לזה לפרנסה ולכלכלה‮. ‬על כן כחייבים אנו בכבוד אב ואם אפילו איננו נהנים מהם הנאה כלשהי‮”. ‬ התורה מדגישה את השוויוניות בין האב והאם‮, ‬ועל כן‮, ‬נחזור אל פסוק שכבר צטטתי‮ ”‬ותפשו בו אביו ואמו‮” ‬דברים כ”ט‮ ‬19‮. ‬כלומר אין אחד ההורים יכל להביא לבד ועל דעת עצמו בלבד את הבן הסורר למשפט אלא שני ההורים חייבים להיות נוכחים יחד במשפט‮. ‬בכך מבליטה התורה את רעיון השוויוניות‮. ‬ בן סורר ומורה הוא זה שאינו שומע הן לאביו והן לאמו‮. ‬ יחד עם זאת נשארת בעיה לא פתורה לדידי‮  ‬והיא‮ – ‬מה קורה אם יש מחלוקת בין ההורים‮, ‬בקול מי על הבן לשמוע‮. ‬בעיה זו לא עומדת כנראה כאשר יש מחלוקת בין מצוות כבוד אם ואב ובין מצוות שבין אדם למקום או במצב של כפל נאמנות‮.‬
‬‮”‬איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה‮' ‬אלהיכם‮”, ‬‮(‬ויקרא כ”ט‮‬, 3 ‮)‬‮.
מצוות כבוד אב ואם מופיעה פעמיים בסמיכות לשבת‮, ‬כאן ובעשרת הדברות‮, ‬אלא שבסר הפוך‮. ‬בספר שמות תחושה הדבר המתייחס לשמירת השבת ואח”כ כבוד ההורים‮. ‬ אחזור על השאלה‮ – ‬בה פתחתי בראשית מאמרי‮ – ‬האם יש הררכיה של חשיבות במצוות‮. ‬האם דבר אחד חשוב ממשנהו‮. ‬האם יש חשיבות לסדר הכתיבה האם הדבר שכתוב קודם חשוב ובעיקר מחייב את היהודי יותר מזה שבא אחריו‮. ‬בעיקר יש משמעות לשאלה כאשר יש סתירה בין הדברות‮.‬ השאלה עולה בכל פעם שאני שומעת על חברים וילדי חברים‮  ‬המכונים‮ ”‬חוזרים בתשובה‮”. ‬נניח שההורים לא שומרים תרי”ג מצוות ובכלל זה את המצוות הקשורות בשבת‮, ‬ולפיכך בוחרים הבנים‮ ”‬החוזרים בתשובה‮” ‬שלא לבוא להוריהם בשבת‮, ‬שזו לדעתי מצווה הקשורה בכבוד אב ואם‮. ‬האם הם בוחרים לקיים את מצוות השבת מתוך הטענה שההורים הם יצורי האלוהים ועל כן י ש להעדיף לקיים מצוות הקשורות בין אדם למקום על פני מצוות כבוד אב ועם‮.‬ ‮”‬איש אביו ואמו תיראו‮.. ‬אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה אל תעשו‮” ‬ויקרא י”ט‮ ‬3 המשך הפסוק שהזכרתי קודם‮ – ‬אם הייתי מחזאית כנראה שהייתי מנסה לשחזר את השיחה שהיתה בין אברהם וה‮', ‬כאשר נאמר לו‮ ”‬לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך‮” ‬בראשית י”ב‮ ‬1‮. ‬המקבילה לפסוק זה היא בהמשך‮ ”‬קח את בנך‮, ‬את יחידך אשר אהבת‮” ‬בראשית כ”ב‮ ‬2‮ ‬ ‮”‬אשר אהבת‮” ‬מקביל ל”מבית אביך‮”. ‬אברהם עומד בין כפל נאמנות‮, ‬בין כפל אהבות זו לבית אביו העובד לאלילים‮, ‬ולאלהי מסכה וזו לאלוהים‮. ‬ואלוהים מצווה‮ – ‬זה למעשה העמות בין אב שהוא אב ביולוגי ובין‮ ”‬אבינו שבשמיים‮” ‬שהאב הביולוגי הוא גם בנו של אבינו שבשמיים‮. ‬שהאב והאם שותפים לבורט בנתינת חיים‮, ‬אבל האב‮ ”‬הגדול‮” ‬גם לוקח חיים‮. ‬על כן כה חשוב שהאדם ידע כי הוא רק חוליה אחת המקשרת בין חוליות החיים‮. ‬הוריו נתנו לו חיים ותפקידו העיקרי עלי אדמות הוא ליצור חיים‮, ‬או כפי שכונתה חווה‮ ”‬אם כל חי‮”. ‬בראשית ג‮' ‬20‮. ‬מכאן שכבוד אב ואם הוא ערך חשוב‮, ‬אך לא ערך עליון ומוחלט וכאשר הוא נמצא מול נאמנות לה‮' ‬ומצוותיו‮, ‬הוא ערך בדרגה שניה‮. ‬
‮”‬על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו‮” ‬
במצב של כפל נאמנויות‮, ‬בין נאמנות להורים ונאמנות לבן זוג‮, ‬מצדדת התורה בנאמנות לבן זוג‮. ”‬על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו‮” ‬בראשית ב‮' ‬24‮. ‬ אביא ארבע דוגמאות של נאמנות אשה לבן זוגה על פני נאמנות לאביה‮:‬P‮ ‬רחל הגונבת את התרפים ומסתירה אותם מפני אביה כפי שמופיע בבראשית ל”א‮ ‬2-55‮. ‬ ב‮( ‬בת פרעה המצילה את משה בנגוד לצו אביה המורה להשליך כל בן עברי ליאור כפי שמופיע בספר שמות ב‮' ‬1-10‭ ‬ג‮)‬‮ ‬מיכל העוזרת לדוד‮, ‬מבריחה אותו מהחלון‮, ‬ומצילה אותו מיד אביה המבקש את נפשו‮. ‬‮(‬שמואל א‮' ‬פרק י”ט‮ ‬11-17ד‮)‬‮ ‬רות העוזבת את בית אביה‮, ‬מסרבת לחזור אליו ודבקה בחמותה העבריה‮. ‬וכך מסביר בועז מדוע התאהב ברות‮ ”‬ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך‮ ‬‮(‬בדומה לאברהם אבינו‮)‬‮ ‬ותלכו אל עם אשר לא ידעת‮” ‬מגילת רות פרק ב‮' ‬11‭. ‬ וכמובן הספור הנפלא מספרות חז”ל‮ – ‬ספור אהבתה של רחל בתו של כלבא שבוע לרבי עקיבא‮, ‬שבחרה להנשא לו העני בנגוד לרצון אביה‮, ‬אף שאיים להדירה מנכסיו‮.‬
‮”‬ואהבת לרעך כמוך‮”‬
נחזור שוב אל פרשת‮ ”‬קדושים‮” ‬בה פתחתי‮. ‬ראשיתה במציאות כבוד אב ואם‮. ‬באמצעותה הפסוק שהוא תמצית התורה‮. ”‬ואהבת לרעך כמוך‮, ‬אני ה‮'” ‬‮(‬ויקרא י”ט‮ ‬18‮)‬‮. ‬ וסיומה ב”כאזרח מכם יהי לכם הגר הגר אתכם‮, ‬ואהבת לו כמוך‮…” ‬‮(‬ויקרא י”ט‮ ‬34‮)‬‮. ‬ ואני שואלת והיכן הצו ל”אהבת את הוריך‮” ‬כמו שנאמר מספר פעמים רבות במקורותינו‮, ‬בעיקר בסדור התפילה שאנו אומרים בכל שבת‮ ”‬ואהבת את ה‮' ‬אלהיך בכל לבבך ובכל מאודך‮”. ‬אנו מצווים לאהב את האלהים‮, ‬הכיצד אין אנו מצווים לאהוב את הורינו‮. ‬האם זה משום שמובן מאליו שילדים אוהבים את הוריהם‮. ‬או שמא בדיוק להיפך ילדים מטבע בריאתם אינם אוהבים את הוריהם ועל כן זו גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה ועל כן אין צוו כזה‮. ‬או משום שילד נמצא באופן יחסי זמן קצר מסך שנות חייו עם הוריו‮, ‬ורוב חייו הוא עם בן או בת זוג וצאצאים והוא נדרש להקדיש להם את אהבתו‮. ‬ועל מנת שלא יצטרך לפזר את אנרגית האהבה בין משפחת המוצא למשפחת היצירה נמנעה התורה מצוו שכזה‮.

לסיכום‮,‬ פתחתי בתמיהה ואסיים בתמיהה מרד נעורים של כל ילד ומתבגר ובניית עצמאותו וזהותו צומחת מאי כבוד הורים‮. ‬מרד זה מניע את העולם‮, ‬קדימה‮. ‬ מדינת ישראל קמה מאי ציות לצוו‮. ‬החלוצים עזבו את בית אביהם‮, ‬פנו עורף לערכים של אמם‮. ‬כל התנועות המהפכניות צמחו באופן כזה‮. ‬ אינני זוכרת את שמו של הרב ממרוקו כשפנה אליו אחד המתפללים וסיפר לו על התלבטותו לעלות לא”י ואי יכולתו לקחת עמו את אמו הזקנה‮. ‬והרב פסק לטובת יישוב ארץ ישראל על פני המשך הישיבה בבית האם‮, ‬לאחר שנמצא לה סידור הולם‮.‬  ‬