חברת הכנסת יעל דיין היא ללא ספק אחת הלוחמות הנחושות והמתמידות בכנסת, במאבק למען מכלול הנושאים החילוניים, והדמוקרטיים. סיעתה, העבודה, ומאז החודשים האחרונים "ישראל אחת", היא יותר בעייתית וקשה להגדרה.
שאלה: איך את מאפיינת את יחס הסיעה בכנסת לנושאי דת ומדינה ואיך את באופן אישי, מתמודדת בסיעה חלוקה בדעותיה בנושאים הללו?
ת: זו אכן תמונה לא פשוטה, אבל אני חייבת לציין, שמאז בחירות 1996 אנחנו סיעה חילונית מובהקת. אין אצלנו אף חובש כיפה אחת, בהשוואה לכנסת הקודמת בה היו שלושה  כאלו. בסיעה בכנסת הבאה יהיו שוב כמה חובשי כיפות­ כולל ממימ"ד, שאיתם כרתנו את הברית של ישראל אחת ­ אבל זה לא ישנה את אופי הסיעה. המשמעות של עובדות אלו היא, שאמנם יש לנו הרבה בוחרים דתיים ומסורתיים, אבל בפריימריז שלנו, חברי המפלגה הבוחרים את חברי הסיעה, לא ראו צורך לכלול אפילו מספר סמלי של חובשי כיפות.
המפלגה מנסה לא להיתפש כאנטי­ דתית ואנחנו אכן לא כאלו, למרות הסטיגמה שמנסים להדביק לנו. אנחנו מכבדים את המסורת ואנחנו בהחלט לא מר"צ. כל חברי הסיעה מבין עדות המזרח מגדירים את עצמם כמסורתיים. אני לא יודעת בדיוק מה זה. כאלו שצמים ביום כיפור, למשל, ונוסעים לים או לכדורגל בשבת?  זה לא מה שמפריע. הרבה מחברי הסיעה האלו לא יצביעו נגד עמדת הרוב בנושאים חילוניים ­ דתיים, אבל חלק מהם אכן יצביעו ברגליים ויעדרו. אני מוכרחה להודות, שיש לי בעיה עם התג "חילוני". יש לזה משמעות שלילית, בעיקרה אנטי­דתית, באשר אנחנו דווקא רוצים לעודד הזדהות עם היהדות אולי " חופשי " יהיה יותר מתאים? 
המפד"ל פסולה החרדים לא
שאלה: האם יש לסיעה, ולך אישית, קווים אדומים, למשל, נגד מסירת תיק החינוך לשר דתי?
ת: בעבר לא היה עולה על הדעת למסור תיק מרכזי כזה למישהו מחוץ למפלגה. אבל המצב השתנה עקב המעבר לבחירה ישירה של ראש הממשלה, צמצום מספר שרי הממשלה בחוק, והצורך לשתף יותר מפלגות בקואליציה. אני לא פוסלת שר חינוך מטעמנו שהוא שומר מצוות. למשל, אבי רביצקי ממימ"ד, למרות שאין לי מושג מה הן עמדותיו לגבי זרם החינוך הכללי. קנה המידה שלי הוא אם הדתיות של האדם כוללת אלמנט של ניסיון לכפייה דתית. אם כן, הוא פסול בעיני. אני לא רואה את זה אצל רביצקי, אבל זה בהחלט בולט אצל המפד"ל.
שאלה :אם ייווצר מצב לאחר הבחירות, שחייבים לצרף מפלגה דתית לקואליציה של העבודה ,איזו מביניהן היית מעדיפה?
ת: המפד"ל פסולה לקואליציה בעיני, הן בגלל ההקצנה שלהם בענייני כפייה דתית שבאה לידי ביטוי בהתחרדותם, ולא רק בענייני חינוך, הן בגלל עמדתם נגד השלום והזדהותם הטוטלית עם ההתנחלויות. אני לא אומרת את אותו הדבר על המפלגות החרדיות, ולגביהן יש להחליט על פי תוצאות הבחירות והאיזון המתמטי בכנסת החדשה. לגבי ש"ס זה יותר מסובך. אני לא פוסלת אותם מראש, אבל אם אריה דרעי ישב בבית הסוהר על שוחד, והם יעמדו על זה שהוא ימשיך להיות המנהיג שלהם, אני אתנגד לצירופם לממשלה.יש חשיבות שיהיו גם שרים דתיים בממשלה שלנו ,אבל הם לא חייבים להיות דווקא ממפלגה דתית. אני בכלל לא בטוחה שההתחברות שלנו עם מימ"ד, תוסיף לנו משהו בבחירות. אהוד ברק חושב שכן. אבל מה שחשוב גם בעיני זה שהם יוסיפו לתדמית המתונה שלנו בענייני דת ומדינה. אם כבר צריכים לחזר אחרי מישהו, אני מעדיפה לחזר אחרי מימ"ד ולא אחרי הרב עובדיה יוסף והרב כדורי.
שיתוף פעולה עם הליכוד
הבעיה הגדולה בשנים האחרונות היא, שהדתיים והחרדים הטילו ווטו מוחלט על קבלת חוקה וחוקי יסוד. הם גם הצליחו לסרס הרבה חוקי יסוד קיימים, והיום אין שום אפשרות לחוקק חוקי יסוד חדשים. גם אצלנו בסיעה יש בעיה איך לבנות רוב לחקיקת יסוד, ולדעתי אין שום סיבה לבחול בשיתוף פעולה עם חברי הליכוד בעניינים אלו. במציאות כזו, שכנראה לא תשתנה עד שלא יחול שינוי בתוצאות הבחירות, יש מקום לפעול בצורה פרגמטית בגישה עקיפה בחקיקה.
אני, למשל, מקנה עדיפות מאד גבוהה לקידום נושא השוויון לנשים, שכרוך גם בהרבה אספקטים בנושאים החילונים­דתיים. בשטח הזה הצלחתי כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, לקדם כמה נושאים,  תחת הכותרת של חקיקה סוציאלית. הדרך הזו לא מעוררת באופן אוטומטי את התנגדות הדתיים ותומכיהם בקואליציה, שהייתה מתלכדת נגד כל ניסיון להעביר חקיקה קונסטיטוציונית.
ח"כית דיין מחשיבה עד כדי כך את תהליך החקיקה השקט שהיא מודה שאם חבר­הכנסת לשעבר גפני שוב יכנס חכנסת הבאה, מטעם יהדות התורה "נהיה בצרות, מפני שהוא היחיד מבין הח"כים החרדיים המבין בתחיקה.