דינה היא רופאה, אישה חילונית המתגוררת מזה שנים בתל אביב. לפני 10 שנים, בעקבות אירוע משפחתי טראומטי, ביקשה למצוא לעצמה מסגרת בה תוכל ללמוד יהדות. דינה איננה אישה דתית, להיפך, הדת, הרבנים, העיסוק בפולחן הרתיעו אותה. היא חיפשה מסגרת חופשית, נעימה וידידותית, לשבת עם עוד אנשים כמוה, לשמוע הרצאות ולדון בנושאים הקשורים לעבר היהודי, להתפתחות המחשבה ביהדות, ובעיקר, למצוא תשובות שיסייעו לה להגדיר ולהבין את זהותה שלה. היא חיפשה במשך חודשים ולא מצאה. כל מה שהוצע לה היה דתי או במסווה דתי. פגשתי את דינה בחודש שעבר, באירוע מסורתי המפגיש מדי שנה להפנינג המוני בנושאי יהדות, עשרות אירגונים, במסגרת סמינר 'הקהל' באפעל. שם, בין אלפי האנשים צצה לה פתאום, קטנה ונמרצת, ביקשה עזרה כדי לבחור בין ים הארועים וההרצאות והדיונים שהוצעו לבאים. "השפע הזה, העושר הזה… זה פשוט לא יאומן", אמרה אחרי שתיארה את חיפושיה המתסכלים מן העבר. "…ואחרי זה אומרים שהיהדות היא לא שלנו…" ספק שאלה ספק קבעה, ורצה כדי להספיק לשמוע דיון שכותרתו: "במה מאמינים יהודים חופשיים?"
ואכן, כל מי שיטול את מדורי הפירסום של העיתונות וישווה בין ההיצע של פעם להיצע של היום, יגלה את השינוי הגדול שחל ביחסו של הציבור החילוני כלפי "היהדות". מדי שבוע מתקיימים עשרות כנסים, במות, הרצאות ואירועים, המיועדים לציבור החילוני, הנערכים ע"י גופים בעלי תפיסת עולם חילונית מובהקת. לצידם, ללא פירסום, מתקיימים מאות ואולי אלפי מפגשי לימוד בחוגים, בבתים פרטיים, בחברותות, כמעט בכל מקום בארץ. לצד תופעות של ניכור והתרחקות, של נהיליזם ו'עכשיויזם', של פוסט מודרניזם ופוסט ג'ודאיזם, ישנם רבים בקרב הציבור החילוני, שבשבילם "יהדות" איננה עוד מושג מגונה, לבטח אינו משהו ששייך למישהו אחר. הם מגלים סקרנות ומחפשים. יש בהם שנוטלים יוזמה ובונים או מצטרפים למסגרות לומדות.
דווקא בשעה שכתלי האוניברסיטאות התרוקנו מתלמידים המתעניינים בנושאי יהדות, קמו להם, בעשר השנים האחרונות, עשרות גופים וארגונים, ששמו להם כמטרה, לקדם את תחום לימודי היהדות בקרב הציבור החילוני. על רקע מציאות בה נתון היה משרד החינוך, לאורך שנים, בידים דתיות, על רקע ההקצנה הדתית-חרדית המאפיינת חוגים מסויימים בחברה הישראלית ועל רקע, מה שנתפס, כהתרחקותו של הציבור החופשי מזיקה ליהדות, פורחות להן קבוצות וגופים המבקשים לתת מענה לצורך אמיתי של רבים – לברר ולהגדיר במה אנחנו יהודים ומה טיבה של זהותנו היהודית.
בגופים הפועלים בתחום החינוך ליהדות הומניסטית נקבצו, בשנים האחרונות, עתודות מרשימות של ידע, בקיאות ניסיון, תוכניות, וחשוב מכל, מאגרים אנושיים מעולים של אנשים, יודעי יהדות, בעלי תפיסת עולם מגובשת, המצויידים במצפן וביכולת לתת פירוש מודרני לצפונות העבר ולגלויי ההווה. הם מכירים, ועושים כבתוך שלהם, בגודש התרבותי העצום של התרבות היהודית, מתוך הבנה וראיה בהירה של הקיום היהודי, מבלי להידרש לאפולוגטיקה ומתוך ניסיון אמיץ ונועז לחבב את היהדות על הצעיר הישראלי. הם מאמינים כי היהדות שייכת לכולנו, כי כל דור ודור מעצב את אופיה וקובע את מאפייניה בדמותו ובצלמו, וכי עיקר המשימה המוטלת עלינו היא למצוא את החיבור הנכון בין התלמיד החילוני לבין עברו ומורשתו וזהותו היהודיים.
בדפים הסמוכים מפורטת רשימה של ארגונים חילוניים העוסקים בחינוך יהודי. הפעילות בארגונים אלה מצביעה על עשייה מרשימה של הגות, בניית תוכניות, הכשרת מורים, לימוד במסגרת בתי מדרש, התמודדות עם טכסים ואירועי חג ועבודה עם תלמידים בגילאים שונים. במקובץ הם מהווים תופעה חדשה, רבת עוצמה, בחברה הישראלית.
'יהדות חילונית' – לא רק לחילוניים
איציק הוא שוטר. איש גדל גוף, מזוקן, בעל ארשת פנים קשוחה. אם יש לך בעיה עם החוק, לא היית רוצה להיפגש בו. בשנה האחרונה איציק פשט את מדיו, והלך, בין השאר, ללמוד יהדות. את העיסוק באכיפת החוק הוא החליף בלימוד סוגיות של מותר ואסור במסגרת קורס בנושא יהדות ודמוקרטיה. במקום לרדוף פושעים במחלק המוסר הוא למד דילמות מוסריות במקרא. את העימות ברחוב בין חילוניים לדתיים הוא המיר בלימוד על מאה שנות תרבות יהודית חילונית. איציק ושלושים מחברי השוטרים למדו כל זאת במסגרת קורס שנתי בן 140 ש"ל בנושא 'יהדות כתרבות' שיזמה מית"ר. איציק אומר כי התגלה לו עולם חדש. הלימוד בנושאי יהדות כתרבות היה כל כך מעניין עד שהדיונים גלשו גם להפסקות ומעבר לשעות הלימודים, ומה שחשוב יותר, הידע שקיבל עוזר לו להתמודד עם שאלות שמעלים ילדיו בבית.. עמי, שלמד עימו, הוא בחור דתי. הוא מעיד שגילה שליהודים יש היסטוריה, הוא למד להכיר את הסבל שעבר עליהם בגולה. "פתאום הבנתי את המשמעות המיוחדת של תפילת 'כל נדרי' ביום הכיפורים. ברור לי שבעתיד אתפלל אחרת"
גם אביב אומר כי לראשונה נפגש עם היבטים חדשים לגמרי של התרבות היהודית. "גדלתי כיהודי ואני חי כיהודי, אולם כאן (בקורס) לראשונה, נחשפתי להיבטים חדשים לגמרי של התרבות היהודית, להבנת התמודדות האדם המודרני עם ערכיו. נמשכתי למקומות שלא חשבתי שאגיע אליהם ולעולם לא אשכח את מה שלמדתי כאן".
עד הקיץ האחרון, ניהלה נעמי מעודד, בית ספר יסודי במרכז תל אביב. בבית הספר לומדים 250 תלמידים. לפחות חציים באים מבתים בהם מקובלת שמירת מסורת. נעמי היא אישה דעתנית וסקרנית, מסוג המנהלות המחפשות כל הזמן כיצד לעשות את השיגרה למעניינת יותר. היא ניהלה את בית הספר במשך 12 שנים, וחיפשה, לדבריה, דרך חדשה ללמד את מקצועות ההומניסטיקה והיהדות. "היתה לי תחושה של אי נחת מהמצב הקיים. ראיתי שתוכניות הלימודים הקיימות אינן מדברות אל ליבם של התלמידים והמורים. הציק לי הפער הקיים בין התוכניות הנלמדות בבית הספר לבין העולם היהודי. חיפשתי משהו שיעורר, שיביא לשינוי ערכי, משהו שאני אישית אוכל להזדהות עימו".
לפני 4 שנים, לאחר שערכה סקר נרחב בין גופים וארגונים שונים הפועלים בשוק בתחום לימודי היהדות, פנתה נעמי למית"ר – מכללה ליהדות כתרבות. מאז, במשך 4 שנים עבדו מרצים ומנחים של מית"ר בשיתוף פעולה עם מורי בית הספר על שורה של תוכניות בנושאי חגים, מקרא, משפחה, ציונות וזהות יהודית. כיצד השפיעו הלימודים על המערכת החינוכית הבית ספרית? הנה כמה תגובות של מורות שעברו את התהליך הלימודי.
צילה שריג מעידה שחששה מאד מהגישה החילונית. "באתי מבית דתי שערכיו הושתתו על ערכי מסורת. חששתי שהמפגש יאלץ אותי להתמודד עם ערכים זרים לי. להפתעתי ולשמחתי גיליתי עולם חדש. שהאיר את עיני". תרצה ועקנין, אף, היא מורה בעלת רקע דתי אומרת שהיא מבינה שיש דרכים שונות נוספות להבין את התנ"ך, וזה מותר ולגיטימי.
יפה כפיר מעידה שהאספקט החילוני שנלמד מאד מקובל עליה, כיוון ש"הוא רלבנטי לי ולילדי החיים כאן ועכשיו", ואילו רחל חנוכוב מוסיפה כי "כאדם חילוני הרגשתי תמיד מאד יהודיה, אולם היתי זקוקה להשתלמות כדי "לקבל לגיטימציה לנהוג כפי שנראה לי או לעשות בחגים את מה שיפה ומיוחד בעיני".
יהדות היא - כבר מזמן - לא רק דת
רשימת אירגונים בעלי אופי הומניסטי-חילוני, הפועלים בתחום היהדות
אלול - בית מדרש
כתובת: בוסתנאי 8, ירושלים 91081 ת.ד. 8158
טלפון: 02-5619436 פקס: 02-5619425
דואר אלקטרוני: elul@netvision.net.il
אלול הוא מרכז לימודי ותרבותי אשר במרכזו בית מדרש, שהוקם ע"י קבוצת ישראלים, חילונים ודתיים, מתוך שאיפה ליצור ברית בין דתיים וחילוניים, ברית שביסודה הלימוד המשותף והכרת האחר. שיטת הלימוד באלול משלבת מסורות לימודיות יהודיות עתיקות עם תובנות וטקסטים חדשים. באלול פועלים בית מדרש כללי, בית מדרש למורים, סדנאות בנושאים שונים לקבוצות מגוונות, שיעורים וסדנאות לעולים חדשים, וכן מרכז לעיצוב טקסי חיים.
בינה - המרכז לזהות יהודית
כתובת: סמינר אפעל, רמת אפעל 52960
טלפון: 03-5342513 פקס: 03-5346579
דואר אלקטרוני: binatak@inter.net.il
בינה עוסקת בלימוד שאלות של זהות יהודית, תרבות עברית ומחשבת ישראל. היא מציעה לציבור הרחב בתי מדרש העוסקים בלימוד מעמיק בתחומי היהדות והרוח, לצד חוגים והרצאות תקופתיים וימי עיון חד-פעמיים. מרכז בינה מקיים גם השתלמויות למורים ופעילויות רבות ומגוונות בבתי ספר.
במדבר - מדרשה במדבר
כתובת: ת.ד. 380, ירוחם 80500
טלפון: 07-6580150 פקס: 07-6590324
בית מדרש הפועל במתנ"ס ירוחם, בשיתוף עם המועצות האזוריות השכנות. בית המדרש מפגיש יהודים מכל הזרמים והעדות, תושבי ירוחם וחברי קיבוצים ומושבי בנגב, עולים חדשים וותיקים, נשים וגברים - הלומדים יחד מקורות יהודיים מהתנ"ך ועד ימינו.
בת קול
ת.ד. 5167
גן יבנה
בת קול היא מסגרת שהוקמה במשרד החינוך, המאגדת בתי מדרש קהילתיים וקהילות לומדות בכל חלקי הארץ. מתכונת בת קול: בבתי המדרש פועלות קבוצות של 25-20 משתתפים הנפגשים מדי שבוע ללימוד בחברותות. הקהילות הלומדות מפגישות מדי שבועיים, צעירים בגילאי 25-18, הלומדים יום בשבוע ועובדים בחינוך הממלכתי. במסגרת בת קול פועלים כיום 45 קהילות לומדות ו12- בתי מדרש.
המדרשה באורנים
כתובת: אורנים דואר טבעון, קרית טבעון 36006
טלפון04-9838753 פקס: 04-9830232
דואר אלקטרוני: midrash@macam.ac.il
המדרשה הינה מרכז חינוכי הפועל בקרב הציבור החילוני. במסגרתו פותחו תוכניות שונות המבטאות את השקפת עולמה החינוכית, הרואה ביהדות תרבות חיה ומשתנה ובמקורות, מקור השראה ולא מקור סמכות. המדרשה פועלת ליצירת קשר עם הציבור הדתי הפתוח לשיח תרבותי-רוחני. צוות המחנכים במדרשה פועל במסגרת קהילתית, הלומדת בחברותא ומעצבת חגים וטקסי חיים.
מית"ר – מכללה ליהדות כתרבות
כתובת: הרצוג 21, ירושלים 92387
טלפון: 02-5611820 פקס: 02-5611359 דואר אלקטרוני: cpj@netvision.net.il
מית"ר, המכללה ליהדות כתרבות היא מרכז חינוכי שמטרתו להעמיק את מודעות הציבור לבסיס הפלורליסטי של התרבות היהודית ומורשתה. בעבודתה החינוכית מבקשת המכללה למלא את פערי הידע הקיימים בהכרת המורשת היהודית ותרבותה, ולהציע לימודים בין-תחומיים ביהדות כתרבות מתפחת ופלורליסטית בכל עידני תולדותיו של העם היהודי, תוך התוודעות למקורות יצירתה.
מית"ר פועלת במספר ערוצים מקבילים: בבתי ספר – הכנת תוכניות לימודים וביצוע השתלמויות וסמינרים למורים, להורים ולתלמידים. לציבור הרחב – חוגי לימוד לשוחרי יהדות, בתי מדרש וקורסים שנתיים לעולים. במישור האקדמי – פיתוח מסלולי לימוד בנושא יהדות כתרבות בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ומכללת אחוה.
המכללה לתרבות יהודית
כתובת: ת.ד. 4030, חיפה 31040
טלפון: 04-8235661 פקס: 04-8235661
פועלת באיזור חיפה והצפון ומקיימת השתלמויות למורים, לתנועות נוער, כמו גם הרצאות, במות דיון, סיורים, שיעורים, מפגשי דתיים-חילוניים ועוד.
המרכז לחינוך יהודי בתפוצות – חיפה
כתובת: אוניברסיטת חיפה, הר הכרמל, חיפה 31905
טלפון: 04-8249834 פקס: 04-8249060
דואר אלקטרוני: yemina@research.haifa.ac.il
מרכז לחינוך יהודי בתפוצות הפועל כמרכז מחקר של אוניברסיטת חיפה. המרכז עורך כנסים וימי עיון, השתלמויות וסדנאות יצירה באמנות יהודית, למחנכים בישראל ובתפוצות. כמו כן הוא מוציא לאור פרסומים מדעיים וחומרי לימוד, ומקיים קשרים עם קהילות יהודיות בתפוצות, ופעילות קהילתית בנושא פלורליזם ביהדות, בישראל.
המרכז למורשת היהדות על שם צימבליסטה
כתובת: אוניברסיטת תל אביב, ת.ד. 39040, רמת אביב 69978
טלפון: 03-6408020 פקס: 036408024
מרכז למורשת היהדות באוניברסיטת תל אביב, הפועל להבנה ולקירוב בין זרמים שונים בעם היהודי. המרכז מפעיל תוכנית להכשרת מנחי קהילה לומדת בגישה יהודית ישראלית.
מלי"ץ – מכונים לחינוך יהודי ציוני
כתובת: ישי 19, ירושלים 93544
טלפון: 02-6733441 פקס: 02-6733447
דואר אלקטרוני: info@melitz.org.il
מלי"ץ יוזמת פעילויות שונות סביב שאלות אקטואליות ועקרוניות המעסיקות את החברה הישראלית והעם היהודי במדינת ישראל ובתפוצות. הפעולה החינוכית מיועדת להביא לחיזוק הקשר בין יהודים בישראל ובתפוצות, תוך הגדשת מרכזיותה של התרבות בחיינו וחיזוק ערכי הדמוקרטיה. צוות מלי"ץ מורכב מאנשי חינוך המייצגים קשת תרבותית מגוונת של החברה היהודית בישראל ובעולם, הוא מציע מסגרות חינוכיות מגוונות כגון: סדנאות קצרות, סדנאות תהליכיות, סמינרים, ימי עיון, תוכנית קוריקולאריות, סיורים ומחנות לקיץ.
מעגל טוב – מדרשה
כתובת: רח' אנטיגונוס 5 ירושלים 93303
טלפאקס: 02-6789946
בית מדרש קהילתי – פועל בבית ספר גונן בירושלים כמסגרת קהילתית, בה שותפים תלמידי תיכון, מדריכים בוגרים בתנועות השומר הצעיר, צעירים החיים ולומדים בירושלים, מורים והורים.
נאות קדומים
כתובת: ת.ד. 1007 לוד, 71100
טלפון: 08-9770777 פקס: 09770766
דואר אלקטרוני: .gen_info@neotkedumim.org.il
שמורה לאומית של טבע המשתרעת על פני כ – 2,500 דונם באזור מודיעין. בנאות קדומים ;;נארגו, שתי וערב הצמחים ובעלי החיים המאפיינים את ארץ ישראל יחד עם סיפורי המקרא, דברי חז"ל במשנה, בתלמוד ובמדרשים השנונים. המטייל ברחבי השמורה יוכל לחוש את אשר ראו וחוו אבותינו בחיי היום-יום בארץ. דיוקנו של האדם בימי המקרא והתלמוד נחשף תוך היכרות עם עולם הטבע והנוף, והתנסות חווייתית במתקנים החקלאיים ובמלאכות אשר היוו חלק מאורח חייו. השמורה מציעה סיורים ותוכניות לימודיות לבתי ספר, השתלמויות מורים וסיורים לקהל הרחב.
עלמא – מכללה עברית
כתובת: בצלאל יפה 4, ת.ד. 36069, תל אביב 71100
טלפון: 03-5663031 פקס: 03-5663033
דואר אלקטרוני: alma-heb@inter.net.il
'עלמא', מכללה ללימודים מתקדמים במדעי הרוח, מתמקדת בחקר התרבות היהודית ובבחינה ביקורתית של עיצובה בעבר ובהווה. הלימודים משלבים מגוון דרכי הוראה ורב-תחומיות, לימודי בית מדרש במגוון רחב טקסטים מהמסורת היהודית ומהתרבות הכללית, מרכז לעיצוב טקסי חיים, השתלמויות, ערבי עיון, לימודי חוץ לציבור הרחב, הרצאות, במות דיון. סגל המורים ב'עלמא' מורכב מאנשי אקדמיה, יוצרים ואנשי בית המדרש.
עמותת קבוצת רעות – קיבוץ בית ישראל
כתובת: ת.ד. 11232, ירושלים 91111
טלפון: 02-6760580 פקס: 02-6768412
קיבוץ בית ישראל נוסד על ידי יוצאי קיבוצים בשנת 1993, על בסיס אמונה משותפת בכך שהחזית בה יש לפעול היא החזית החברתית. בבית ישראל חברים דתיים וחילוניים הפועלים יחדיו להגשים חזון של חברה פלורליסטית והגונה. הקיבוץ ממוקם בשכונת גילה שבירושלים. חבריו משולבים בעשייה הקהילתית, בחינוך, בסיוע לשכבות החלשות בשכונה, לעולים חדשים ולשאר תושבי הקהילה. חברי הקיבוץ מפעילים משפחתון, קיטנות ילדים בחופשים, עזרה בשיעורי בית, טקסי חדים קהילתיים ועוד. בבית ישראל פועלת מכינה קדם צבאית לפיתוח מנהיגות בקרב צעירים דתיים וחילוניים.
קולות – המדרשה של מכללת הנגב
כתובת: מכללת שער הנגב, ד.נ. חוף אשקלון 79165
טלפון: 07-6801407 פקס: 07-6899412
דואר אלקטרוני: davnurit@hotmail.com
מרכז חינוכי הפועל במסגרת מכללת הנגב, במטרה להתמודד עם שאלות של זהות וזיקה אל המקורות היהודיים והציוניים. במדרשה מתקיימות פעילויות בקבוצות קטנות, לימוד עיוני וחוויתי בשיטה בין תחומית. המדרשה שמה דגש על מתן קשב מיוחד לצורכיהן של אוכלוסיות שונות בנגב ופונה אל קשת רחבה של קהלי יעד בחברה הישראלית.
קולות –בעם
כתובת: רחל אמנו 17, ת.ד. 8434 ירושלים
טלפון: 02-5638460 פקס: 02-5638461
דואר אלקטרוני: kolot@netvision.net.il
עמותת "קולות" יוזמת פרויקטים להכשרת מנהיגות עם דגש על אנשי עסקים ותקשורת במטרה לקרבם ולרתמם לקידום התחדשות יהודית בישראל. מטרת הארגון ליצור שינוי ערכי ומשמעותי בחברה הישראלית באמצעות עידוד מנהיגות של אנשי עשייה מתחומים שונים, שיהיו שותפים לדרך של עיצוב תרבותי וחברתי. צוות "קולות" מורכב מגברים ונשים חילוניים ודתיים, המלמדים במשותף בגישה רב-תחומית, עם דגש על רלוונטיות הנושאים ללימוד ולחברה.
קיבוץ תמוז – המרכז ללמידה שיתופית
כתובת: ת.ד 4566 ירושלים 99500
טלפון: 02-9918872 פקס: 02-99188724
דואר אלקטרוני: yiftahgol@netvision.net.il
תמוז הוא קיבוץ עירוני שנוסד בשנת 1987 בבית שמש. בקיבוץ פועל מרכז למידה, המשותף לחברי הקיבוץ ולתושבי בית שמש. המרכז מפעיל קבוצות לימוד לצעירים ומבוגרים המבקשות ליצור דיאלוג תרבותי וחברתי באמצעות שימוש בטקסטים מהתרבות היהודית ומן המקורות הכלליים, וכן ליצור מנהיגות מקומית במטרה לקדם ולעזור לקבוצות חלשות באוכלוסיה, על ידי ארגון קהילות ועזרה עצמית.
שורשים
כתובת: ת.ד. 7588 ירושלים, 91074
טלפון: 02-5666231 פקס: 02-5631004
שורשים – יהדות, תרבות ומדע, פועלת לעריכת מפגשי עיון ודיון בין שומרי מצוות וחילוניים, בין מסורת למודרנה, בין תורה לבין דרך ארץ. סגל המרצים בשורשים נברר מכל קצווי קשת החשיבה והיצירה היהודית הכללית. החשיבה היהודית ששורשים מבקשת לבסס היא יהדות שאינה חוששת מדיאלוג עם המחקר והמדע. יהדות המחפשת עוד שאלות ועוד קהלים שואלים. שורשים מקיימת סמינרים, ימי עיון, סיורים לימודיים, לילות שימורים, פסטיבלים וקורסים ברחבי הארץ. מדי שנה מקיימת שורשים פסטיבל לימודי יהדות בכפר בלום.
שיטים – מכון החגים הקיבוצי
כתובת: בית השיטה 18910
טלפון: 06-6536344 פקס: 06-6532683
דואר אלקטרוני: chagim@bethashita.org.il
ארכיון החגים הוקם על ידי אריה בן גוריון בקיבוץ בית השיטה בשנות הארבעים. הארכיון אוצר בתוכו חומר ארכיוני עשיר ומגוון בנושא חגי ישראל ומחזור חיי האדם. מכון החגים שהתפתח מהארכיון מקיים ימי עיון משולבים בסיורים. המפגשים מוקדשים לסיפורי התנ"ך בעמק יזרעאל, לחגי ישראל ולטבע הארץ, ולקשר שביניהם ולמאה שנות התיישבות ציונית בעמק. ברקע עומדת השאיפה ליצור תשתית יהודית תרבותית ישראלית, וטיפוח יחסי הבנה בין יהודים בעלי רקע וגישה שונים למסורת הדורות. המכון מוציא ילקוטי חג לכל מועדי ישראל, פרסומים במחזורי חיי אדם ומסורת ישראל.
המעורר
כתובת: רח' אנטיגונוס 5 ירושלים 93303
טלפאקס: 02-6789946
בית מדרש קהילתי – פועל בבית ספר גונן בירושלים כמסגרת קהילתית, בה שותפים תלמידי תיכון, מדריכים בוגרים בתנועות השומר הצעיר, צעירים החיים ולומדים בירושלים, מורים והורים.
פרוייקט אורן
כתובת: רח' אנטיגונוס 5 ירושלים 93303
טלפאקס: 02-6789946
בית מדרש קהילתי – פועל בבית ספר גונן בירושלים כמסגרת קהילתית, בה שותפים תלמידי תיכון, מדריכים בוגרים בתנועות השומר הצעיר, צעירים החיים ולומדים בירושלים, מורים והורים.
גוונים
כתובת: רח' אנטיגונוס 5 ירושלים 93303
טלפאקס: 02-6789946
בית מדרש קהילתי – פועל בבית ספר גונן בירושלים כמסגרת קהילתית, בה שותפים תלמידי תיכון, מדריכים בוגרים בתנועות השומר הצעיר, צעירים החיים ולומדים בירושלים, מורים והורים.
שיח באצבע הגליל
כתובת: רח' אנטיגונוס 5 ירושלים 93303
טלפאקס: 02-6789946
בית מדרש קהילתי – פועל בבית ספר גונן בירושלים כמסגרת קהילתית, בה שותפים תלמידי תיכון, מדריכים בוגרים בתנועות השומר הצעיר, צעירים החיים ולומדים בירושלים, מורים והורים.
אדם, מדרשה לדמוקרטיה ולשלום
כתובת: רח' אנטיגונוס 5 ירושלים 93303
טלפאקס: 02-6789946
בית מדרש קהילתי – פועל בבית ספר גונן בירושלים כמסגרת קהילתית, בה שותפים תלמידי תיכון, מדריכים בוגרים בתנועות השומר הצעיר, צעירים החיים ולומדים בירושלים, מורים והורים.
מי שרוצה ומי שיכול
אין כמעט עוררין על העובדה שמערכת החינוך איננה מסוגלת לתת מענה לשאלות ומצוקות המטרידות מורים ותלמידים בתחום הגדרת זהותם היהודית. עשרות שנים של 'חינוך ממלכתי' המטיף במסווה של ניטרליות ל'אי אמירה' ולבריחה מגיבוש והבעת דעה, עשו שמות במערכת, והדברים נכונים במיוחד בתחום המכונה 'זהות יהודית'.
במציאות הישראלית 'יהדות' היא עניין של אמונה. יהודי הוא מי שרואה עצמו כיהודי. מערכת חינוכית מפקפקת, תוהה ומתלבטת, שבורחת מהתמודדות על הגדרה ומילוי תוכן משמעותי ורלבנטי למושג 'יהודי', משאירה באורח טבעי את חניכיה תוהים ותועים, מותירה את הזירה פנויה לגורמים שהספק זר להם, המצויידים 'באמיתות בנות אלפיים', והמנכסים לעצמם, על פי רוב, בגסות ובברוטאליות, כל הוויה יהודית.
מאחר וברור וידוע שהמערכת אינה יכולה. אם כן מדוע לא תטיל את התפקיד על מי שיכול ורוצה ומוכן לכך? כלומר, על הארגונים העוסקים בחינוך יהודי-הומניסטי?
מדוע לא יכריז משרד החינוך בריש גלי, כי מכללת מית"ר, כי מדרשת אורנים, כי סמינר אפעל ואחרים, יהיו לסוכני ביצוע מרכזיים שיישמו באמצעות אנשיהם, בעזרת מאגרי הידע, הניסיון והמוניטין שרכשו את התוכניות בבתי הספר?
חשוב להדגיש כי אין מדובר בגחמה או בעשייה חינוכית שולית. מדובר בביצוע פרוייקטים, חלקם מקיפים ומסועפים, שהם עניינה של המדינה, המעשירים את חדר המורים או כיתות התלמידים, מבוקשים ורצויים ע"י מנהלי בתי הספר ותורמים למטען הידע ולעושר החווייתי של המורה והתלמיד.