כשיוסף "טומי" לפיד, ה"אנפאן טריבל" של "כלבוטק" ו"הכל פוליטי" הכריז על מועמדותו לכנסת בראש רשימת שינוי, האשימו אותו הרבה מידידיו מה"ברנז'ה", שהוא סובל מאגו מנופח להחריד, ומאוהב בעצמו מעל לראש. להאשמות אלו יש, כנראה, יסוד. הבעיה היא, שהן גם מאפיינות כמעט כל מי שרץ לכנסת בימים אלה, ומה לעשות, גם את רוב מבקריו של לפיד באמצעי התקשורת.
הבעיה האמיתית הקשורה במועמדותו של לפיד אינה בממדי האגו שלו, אלא בסיכויי רשימתו לעבור את אחוז החסימה, בעיה כאובה העומדת בפני כל רשימה קטנה, והכרוכה בסכנה של בזבוז הקולות שיינתנו לה. בראיון שנערך במשרדי הרשימה המאולתרים בלב תל אביב, גילה לפיד, חיה פוליטית וותיקה, ערנות לסכנה, אבל הבטיח, שאין אפילו שמץ של אפשרות ששינוי בראשותו לא תעבור את אחוז החסימה.
"אני מקריב הרבה בזה שאני נכנס לקלחת הפוליטית, אחרי קריירה של יותר מ40- שנה בעיתונות. לפני שהחלטתי להסתכן, הזמנתי שני סקרי דעת קהל מ"קשר­בראל". הסקר הראשון היה פנטסטי אבל לא לגמרי מהימן. בשני, הסולידי, בתשובה לשאלה 'האם תצביע עבור רשימת שינוי בראשותו של לפיד?' ענו בחיוב מספיק בוחרים כדי להבטיח לנו 4-5 מנדטים."
 (הערת המראיין: בראיון אחר בגיליון זה מעריך יו"ר הכנסת לשעבר מן העבודה, שבח וייס, שללפיד יש סיכוי להכניס 2-4 מנדטים, ושמעתי הערכות דומות ממקורות מוסמכים אחרים).
להוציא את העימות החילוני­ חרדי מהפיהוק התקשורתי
בכנסת היוצאת היה ח"כ אברהם פורז, שפרש ממרצ כדי להקים את שינוי, אחד הלוחמים המובהקים למען האינטרסים של הציבור החילוני, אבל לא הצליח לעורר תגובות ציבוריות מרעישות. ההבדל בינו לבין לפיד הוא, שבזכות התיאטרליות אמור לפיד להוציא את נושא העימות החילוני­חרדי מן הפיהוק התקשורתי. "אני רץ על מצע של חילוניות נטו", הוא מצהיר, ומבטיח שבשום פנים לא יסכים להצטרף לקואליציה ממשלתית שתכלול גם את המפלגות החרדיות.
שאלה: למה לך להתחייב לכך בצורה כל כך בוטה, שיהיה קשה לסגת ממנה לאחר הבחירות ?
ת: "דווקא בגלל שראיתי מה קרה לאנשי מר"צ, שהקריבו את מנהיגתם, שרת החינוך והתרבות שולמית אלוני, בכניעה לדרישות ש"ס בממשלת רבין. אני לא מוכן להעמיד את עצמי בניסיון דומה".
 לפיד רואה בהתחזקות נוספת של החרדים איום רציני על הציונות ועל עתיד החברה החופשית בישראל. "העובדות הדמוגרפיות מזעזעות אותי. הייתי לפני זמן מה בחתונה של בנו של הרב אייכלר (המופיע לעיתים מולו כדובר החרדים בטלוויזיה). פגשתי את אביו  של אייכלר והוא שאל אותי כמה נכדים יש לי. ארבעה עניתי לו בגאווה, וכמה יש לך, שאלתי?  'כ70-, אני חושב', היתה התשובה."
"אנחנו החילוניים היינו אלה שאיפשרנו להם לחזור לגטו בכך, שהסכמנו שלא ישרתו בצבא וגם לא יצטרכו לעבוד. כרגע כל משפחה חילונית 'מפרנסת' משפחה חרדית אחת. בעוד דור, אם המגמות הנוכחיות לא ישתנו, כל משפחה חילונית תצטרך לפרנס שלוש משפחות חרדיות."
"מרוץ הלפיד" מבוסס על ההנחה, ששינוי תצליח להשיג 4-5 מנדטים, ולהעמיד את עצמה כאלטרנטיבה זולה, ועדיפה על המפלגות החרדיות לשותפות בקואליציה ממשלתית. לפיד מסרב בכל תוקף להצהיר במי יתמוך לראשות הממשלה: "מפלגה קטנה חייבת להתמקד בנושא המייחד אותה", הצהיר, אבל בתגובה לקביעתי שהוא די נץ ביחס  לתהליך השלום, הוא מתרעם וטוען בלהט, שכל כתיבתו הפובליציסטית והופעותיו בטלוויזיה וברדיו יעידו, שהוא תומך "נלהב ועקבי" בהסכמי אוסלו ווואי.
לפיד מסביר, שהוא ימני בענייני כלכלה וחברה, ורואה את עצמו כמייצג הבורגנות הישראלית החדשה. אחריו ברשימת שינוי מופיעים: ח"כ אברהם פורז, פרופ' יהודית נאות, סגנית ראש עיריית חיפה לשעבר, עו"ד יוסי פריצקי, יו"ר עמותת עם חופשי וח"כ מודי זנדברג, מ"פליטי" צומת.
הפוטנציאל העצום המצוי במחנה העולים
כחילוני, וכנציג מוצהר של "הבורגנות החדשה" לפיד גאה בזה שבעשיריה הפותחת של שינוי כמעט כולם הם אקדמאים או בעלי מקצועות חופשיים. לפיד מצפה, שבנוסף לקולותיהם של המוני בוחרים חילוניים מתוסכלים, יזכה במאגר קולות העולים מברה"מ לשעבר, ובעיקר מבין אלו שיהדותם נתונה בספק ע"י הרבנות, וסובלים מגזירותיה. בין העולים ממדינות ברה"מ לשעבר, הוא אומר, יישנם 600,000 חילוניים מובהקים. שליש מהם אינם מוכרים כיהודים על ידי הרבנות, ומשרד הפנים, שנמסר כמונופול למפלגות הדתיות, ממרר את חייהם.
הם הופקרו למעשה על ידי שתי המפלגות הגדולות וגם על ידי מפלגת העולים ישראל בעליה. זו האחרונה מונהגת על ידי שני שרים שאחד מהם דתי והשני, נתן שרנסקי, מסורתי ונשוי לאישה דתיה, שעד לאחרונה ברחו למעשה מכל עימות עם הממסד הרבני והמפלגות הדתיות. לפיד רואה באוכלוסייה גדולה זו כר טבעי לקולות. עושה רושם שלא לגמרי נהיר לו איך לתרגם פוטנציאל תיאורטי זה למציאות אלקטוראלית.
הרבה יותר ברור לו איך צריך לקדם את סיכויי רשימתו בהתחרות על קולות הבוחרים  החילוניים מול מר"צ וישראל אחת: על ידי פרסום דברים פרובוקטיביים נגד החרדים. בשטח זה אין לפיד מוגבל על ידי חישובים בנוסח איך יבחרו קומץ בוחרים חרדים שעשויים להצביע בכל זאת נגד נתניהו, שמשפיעים על אהוד ברק וישראל אחת. תוך שבועות מספר מאז שנכנס לזירה, הניבו דבריו הבוטים של לפיד נגד החרדים, איומי רצח, שהביאו אותו להסכים להסתובב עם שומר ראש, נוסף על אקדחו האישי.