הומניזם ומחויבות לזכויות חיים לכל עם בעולם
מאת פרופסור יהודה באואר

לא מצאתי אצל חיים כהן הגדרה מדויקת של המושג הומניזם, ומאוד יתכן שלא התעמקתי די הצורך. ועם זאת, די ברור למה התכוון – לגישה האומרת שהאדם אחראי על עצמו, ואינו זקוק לכוח עליון כדי לעשות זאת. מצד אחר, הומניזם פירושו ראייה כוללת של אינטרס אנושי, כלומר בראש וראשונה שמירה על חייו וכבודו של האדם. נדמה לי שחיים כהן היה מדגיש את אותם היסודות במורשת היהודית המבטאים גישות אלה, ומתנגד ודוחה אותם היסודות הנוגדים אותם. הוא היה בוודאי מצטט מן הכתובים הקלסיים של המורשת את הקטעים המתאימים המוכיחים שגם התרבות היהודית פיתחה יסודות של הומניזם, וזאת בכל התקופות. ברצוני להעיר מספר הערות בעניינים אלה.
 אני מציע לא לעסוק כאן במושגים מופשטים, או בשאיפות לעולם מושלם שבו נמנעות פגיעות בחייהם וכבודם של בני אדם. אידיאליזם כזה חשוב אמנם, ושאיפות כאלה עומדות בלא ספק כעמודי תווך התומכים בכל פעולה הומניסטית אמיתית, אולם הן כשלעצמן לא יועילו דבר לאוכלוסיות העומדות בפני סכנה לחייהן, עצמאותן וכבודן. ראשית, ראוי להבחין בין הומניזם לבין הומניטאריות, אף שאין ספק ששני המושגים קשורים אהדדי. גישה הומניטארית מצטיינת בעבודה של טיפול באוכלוסיות הנמצאות בסכנה, מבחינת אספקת מזון, תרופות, מחסה, שירותים בסיסים וכיו"ב. הומניזם הוא ראייה כוללת המנסה להתייחס לבני אדם בכלל כיצורים אוטונומיים הראויים להגנה על חייהם וכבודם.
 נשאלת השאלה מדוע מחצית תולדות האדם, בהמעטה, הם רצח הדדי ופעולות אנטי-הומניסטיות בעליל. הרי ברור לכל מי שמציץ בהיסטוריה האנושית, שמעשים שניתן להגדיר אותם כהתעמרות, דיכוי, גרימת סבל, רציחות המוניות ורציחות עם הם חלק מהותי מתולדות העולם. אין כמעט תרבות או עם שאינם נגועים בדבר הזה, מקדמת דנא ועד ימינו. במורשת היהודית, ובראש וראשונה ביצירה היהודית הגדולה, בתנ"ך, יש תיאור קשה ביותר של מעשים שנעשו על ידי בני ישראל לבני עמים אחרים. ניקח לדוגמה את פרק ל"א בספר במדבר, בו מדובר על השמדת המדיינים, כנקמה על מעשיהם. אחרי שבני ישראל רצחו את כל הגברים המדייניים, בא אליהם משה, בשם האל כמובן, וטוען נגדם שלא עשו את רצון האל כי השאירו את הנשים והילדים בחיים. מאחר שבני ישראל הם כנראה אנשים ממושמעים מאוד, הם יוצאים והורגים את כל הנשים, ואת כל הילדים הזכרים. את הבתולות משאירים בחיים, ואפשר לנחש מדוע. סביר להניח שזה סיפור בדוי והדבר מעולם לא קרה, אולם אין לטעות בדברים: יש כאן קריאה ברורה לרצח עם – וזה חלק מן המסורת והמורשת היהודית. הדבר אינו יוצא דופן. לא רק בתנ"ך יש מספר לא קטן של מקרים דומים, אלא גם בכתבים של דתות ותרבויות אחרות. לפי דברי הבשורה הנוצרית, נכנס ישו, שהביא אהבה לעולם, לבית המקדש, והפך שם את שולחנות הסוחרים וגירש אותם מן המשכן. מה חטאו סוחרים אלה? הרי ברור שמישהו היה צריך למכור לעולים לרגל את החיות אותן הם אמורים היו להקריב על המזבח, וחזקה הייתה על הסוחרים בחצר בית המקדש שלא יהיה פגם בסחורה שהם מכרו. והנה בא גלילי אלים ובכוח הזרוע מתנכל לעבודה דתית מקובלת. אותו גלילי גם אומר שמי שאינו איתו, הוא נגדו – הצהרת מלחמה ברורה. בשורת האהבה שלו מיתרגמת על ידי חסידיו בדורות הבאים כקריאה לאלימות קיצונית, ובשם דת האהבה הזאת נרצחו מיליונים של בני אדם, רובם הגדול נוצרים, על ידי נוצרים אחרים. הוודות ההודיות מלאות תיאורי מלחמה. תורתו של קונג-פו-טסה הושלמה על ידי תיאורטיקנים סיניים שהסבירו איך להילחם ולהרוג. מלך בורמזי בודהיסטי נלחם באויביו שכתבי מסורות הבודהה היו ברשותם מלחמה אכזרית ורבת קרבנות, כדי להעביר אל מלכותו את הכתבים האלה, המפארים את תורת אי-האלימות. ניתן לראות את מקום שמירתם של הכתבים הללו עד היום בעיר מנדליי. וכן הלאה, ad infinitum et ad nauseam.
 ניתן לומר במידה גדולה של וודאות שבכל בני האדם קיים אינסטינקט שמביא לפעולות דיכוי והרג. מהיכן בא הדבר הזה? גנטיקאים חקרו ומצאו שכל בני האדם החיים על כדור הארץ כיום וכל אבותיהם, מוצאם מקבוצה של אולי כמה עשרות אלפי יצורים ממין homo sapiens אשר התפתחו מיצורים שקדמו להם ואכלסו את מזרח אפריקה לפני כ- 150.000 שנים בקירוב, אולי קצת פחות ואולי קצת יותר. אין אפוא גזעים בעולם, כי כולם באים מאותו מקור – וכאן יש לציין שהתנ"ך תומך בשוויון זה בין בני האדם, בין השאר בסיפור על אדם וחווה. מראשית ההתפתחות של המין האנושי חיו בני האדם בקבוצות, בעדרים. בני האדם הם יונקים טורפים טריטוריאליים. אנחנו מתקיימים על ידי אכילת בשר של חיות אחרות ושל דגים – לבד מכמה צמחונים בינינו – ועל ידי איסוף מזון מן הצומח. כאשר ציבור מכובד זה ייצא מן האולם הזה בתום ערב העיון, הוא אמנם לא ילך ברחובות ירושלים לצוד איילות – ממילא מספר האיילות ברחובות ירושלים הוא מוגבל למדי – אבל סביר להניח שבימים הקרובים יכנסו האנשים לחנות כזאת או אחרת וייקחו מן המדפים בשר עוף, או בשר בקר, או דגים וכיו"ב. אנחנו ממשיכים להיות ציידים, אפוא. ומכיוון שאנחנו טורפים חלשים, כי אין לנו מלתעות של נמרים וציפורניים של דובים, אנחנו יכולים לשרוד רק ע"י שיתוף פעולה בינינו. יש כמובן אנשים הטוענים שהם אינם שייכים לשום עם או קבוצה אתנית, אלא הם אוניברסליסטים ואינדיבידואליסטים. את המשחק הזה הם יכולים לשחק עד הרגע בו יפגוש אותם נציג מס ההכנסה. אם אינך שייך לעדר אנושי אחד, תמצא את עצמך בעדר אנושי אחר. כל עדר, בין שנקרא לו בית אב, שבט, עם, אומה, או מדינה, זקוק לטריטוריה, בין שהיא קיימת במציאות או היא וירטואלית, קיימת רק בדמיון. כאשר קבוצה אנושית אחת נכנסת לתחום קבוצה אחרת (בין שזו כניסה פיסית, ובין שהכניסה קיימת רק בדמיונה של הקבוצה השנייה), קיימות ארבע אופציות לקבוצה שלתחומה נכנסו: או שקולטים את הקבוצה החדשה, כי זה עשוי לחזק את הקבוצה הראשונה, או הופכים את הקבוצה הנכנסת למשרתים או עבדים, כדי לנצלה, או מנסים לגרשה – דבר, שלפעמים מצליח ולפעמים לא – או מחסלים אותה, רוצחים אותה.

פרופסור יעקב מלכין ופרופסור יהודה באואר