ח.מ.ה, הרשת לחינוך ממלכתי הומניסטי נוסדה בינואר 1997, כהתארגנות של אנשי חינוך ואקדמיה, מורים והורים. יעודה של ח.מ.ה לפעול במערכת החינוך לביסוס אופייה הדמוקרטי והנאור של החברה הישראלית באמצעות חיזוק מערכת החינוך הממלכתי­כללי. במקביל לפעילותה בקרב מנהלים ומחנכים לגיבוש מנהיגות חינוכית והכנת תוכניות להפעלת
בתי ספר ממלכתיים הומניסטיים, פועלת ח.מ.ה לחיזוק מעמדו של החינוך הממלכתי ולהבטחת עצמאותו. בח.מ.ה גורסים שהחינוך אינו יכול להיות כלי מיקוח להסכמים קואליציוניים ומטרות החינוך ואופיו אינם יכולים להשתנות בכל פעם שמתחלף שלטון בישראל. כשם שלא עולה על הדעת ששר בריאות שמאמין ברפואה אלטרנטיבית יהפוך את מערכת הבריאות כולה על פיה ויוותר על רפואה מערבית מודרנית, כך לא יתכן שהשקפת עולמו של שר החינוך תכתיב למערכת החינוך כולה את אופייה וציביונה.
צוות החקיקה של ח.מ.ה, בה חברים משפטנים ואנשי חינוך, גיבש הצעת חוק שמטרתה להבטיח אוטונומיה פדגוגית למערכת החינוך, בדומה לאוטונומיה ממנה נהנה כבר למעלה מ-45 שנה, החינוך הממלכתי דתי.
אין בעל בית
המצב במערכת החינוך היום אינו מזהיר, אם להשתמש בלשון המעטה. המורל בקרב עובדי ההוראה ירוד ביותר וקיימת תחושה כללית שאין בעל בית, אין יד מכוונת וראשי משרד החינוך עסוקים בעיקר בדאגה לאינטרסים של הקרובים אליהם, על חשבון כלל המערכת.
ההצעה לשינוי חוק חינוך חובה תשי"ג כך שיבטיח את עצמאות מערכת החינוך, לא תפתור באחת את כל חולייה של המערכת, אולם בעצם יצירת החיץ שבהקמת מועצה ציבורית לחינוך הממלכתי, יובטח לפחות שהמשרד לא ישמש אחוזתו הפרטית של שר זה או אחר, של מפלגה כזו או אחרת, ובכך תיסלל הדרך ליציבות הנחוצה כל כך לקיומה של מערכת הרוצה לגבש חזון ולהתוות מדיניות לאורך ימים ושנים.
לחינוך הממלכתי לעומת הזרמים הממלכתי דתי והחרדי לא הוענקה בחוק, מהסיבות שצוינו לעיל, שום מידה של אוטונומיה פדגוגית. הוא כפוף ישירות לשר החינוך ופקידיו, ואינו נהנה מכל הגנות פורמליות מפני מדיניות חינוכית הנוגדת את ערכי המדע, ההומניזם, הדמוקרטיה והיצירה של החינוך הממלכתי­ כללי.
מדיניות מפלה
נוכח מצב זה ציבור ההורים המזהה את עצמו כחילוני או חופשי חש עצמו קורבן למדיניות מפלה וחשוף לניסיונות לכפות עליו ערכים הזרים ואף מנוגדים לערכיו. ציבור זה מבקש לעצמו את אותה אוטונומיה פדגוגית, כדי שגם הוא יוכל להבטיח לעצמו שהמסגרות החינוכיות של ילדיו יעוצבו ברוח צרכיו וערכיו.
השינוי בחוק נועד להציע פתרון למצב הזה, בין שמדובר בתחושות ובמראית עין ובין שמדובר באיום וסכנה ממשיים. היא מבוססת על ההצעה שהוגשה ליו"ר הכנסת ב-25  לנובמבר 1996, על ידי הח"כים: אמנון רובינשטיין, אורי אור, חיים אורון, דליה איציק, רפי אלול, עוזי ברעם, שבח וייס, נעמי חזן, איתן כבל, רן כהן, ענת מאור, אברהם פורז, עמיר פרץ, ויוסי שריד.

אולי היה זה סמלי, אבל הערב שתוכנן מראש לכנס השנתי השלישי של ח.מ.ה היה גם הערב שבו היה חלק נכבד מן הציבור הישראלי מרותק לאקרני הטלויזיה, כדי לצפות בהצגת מעלליה של בת ישראל הכשרה ­ אסתר המלכה המודרנית, על פי חוגים חרדיים מסויימים­ מוניקה לוינסקי. בניגוד להם היו באי הכנס ­ כמעט כולם מורים ומנהלי בתי ספר ­ מרוכזים בסימפוזיון על הנושא "חינוך ממלכתי ראוי לשמו" ובהאזנה לדו"ח יו"ר ח.מ.ה, ד"ר נמרוד אלוני, על הקשיים ההתחלתיים של ארגון המנסה להביא לשינוי מרחיק לכת במערכת החינוך בארץ נגד השליטים הנוכחיים במערכת החינוך המשתמשים בכוחם להפלות לרעה את החינוך החילוני הכללי. את עקרונות החינוך הכללי הגדירו מארגני ח.מ.ה, כמחשבה מדעית וביקורתית לעיצוב אדם רציונלי ואוטונומי; מסר הומניסטי, שבמרכזו עומד "האדם"; פוליטיקה דמוקרטית ותרבות יהודית אוניברסלית עשירה ומגוונת. הקמתה של ח.מ.ה, לפני 3 שנים, עוררה בקרב רבים תקווה כי סוף סוף ימצא גוף שיצליח לאחד את הכוחות השונים, הפועלים במחנה החילוני כדי לפעול במשותף לקידום האינטרסים של החינוך ההומניסטי­חילוני. פניות רבות מצד גופים ואירגונים שביקשו להצטרף ליוזמה, לא נענו מסיבות בלתי מובנות. כך הוחמצה שעת כושר לגבש, אולי לראשונה, קואליציה אפקטיבית שתפעל במשותף מול משרד החינוך להקמת מסלול הומניסטי­ חילוני יחודי.