מדי ערב אני קוראת עם בני קלאסיקה ישראלית לפעוטות. אני אוהבת לחזור אל הספרים שהיו לי, לעברית פשוטה ויפה, לחריזה, ללחנים שרובם הושאלו מעולמות רחוקים ולאיורים ששרטטו את עולמי הקרוב, וביטאו צניעות

אנחנו חיים בפרדוכס קשה מאוד. כבוד האדם הוא צורך עמוק ואנושי של כל אדם בכל מקום ובכל תרבות. לכל אדם יש צורך שיתייחסו אליו כאדם, שיעריכו אותו, שיגידו לו מילה טובה. באותה מידה יש לו צורך שלא ישפילו

לפני כמה זמן התפרסמו בכלי התקשורת תוצאות סקר שנערך בקרב סטודנטים/תיות באוניברסיטאות ביחס לאמונתם בקמיעות, באסטרולוגיה ובקברים של צדיקים, כלומר כל אותם שיטות ואמצעים "מדעיים" המיועדים להשפיע על הגורל.

ארבע נביאות נזכרות במסורת המקראית: מרים, דבורה, חולדה ונועדיה: "ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות: ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים"

דניאל פרל בידי פקיסטנים שפלים. דניאל פרל נרצח לא בשל היותו עיתונאי, גם לא בשל היותו אמריקני. דניאל פרל נרצח בשל היותו יהודי. לא דתי, לא חרדי, לא חילוני. סתם יהודי.

גישה זו מציבה את ערכי היסוד של חגי ישראל הן כנקודת מוצא להבנת המשמעויות של המרכיבים השונים של החגים (טקסים, מצוות, מנהגים, טקסטים, וכיו"ב), הן כיסוד מארגן את תכנית הלימוד והן כמטרה

מכל המנהיגים והוגי הדעות של הציונות במזרח אירופה, בראשית המאה העשרים, היה זאב ז'בוטינסקי (1880-1940) המרוחק ביותר מרוח המסורת הדתית של היהדות, כמוהו כתיאודור הרצל.

שפינוזה היה הפילוסוף הראשון שהגדיר את היהדות כלאומיות במובנה החילוני-מודרני, ולא כדת. הוא הראה שחוקת תורת משה המקורית היתה חוקת מדינה מכוונת ליעדים ארציים, ולהם בלבד.

יום אחד, היה זה בשנת 1925, נרעשו כמה מיהודי פולאביה. אל העיירה נתגלגלה הידיעה כי הגימנזיסט הצעיר, משה, נכדו של ר' הירש-צבי קליינבוים, פירסם מאמר בביטאונם של האתאיסטים הפולנים – "חופש הרצון"...

בספרך "לאכול עם השטן" אתה כותב: "אברהם לא היה מזהה את משה, ומשה לא היה מזהה את עמוס, ולא את שמאי, ושמאי לא היה מזהה את האר"י הקדוש והרבי מקוצק לא היה מזהה את גורדון, כי הלכה של בית ראשון אינה הלכה של