|
"חילוניות יהודית", "יהדות חילונית" - שני מונחים תמוהים ומוזרים לכאורה, שהחברה היהודית בארץ ובתפוצות טרם עיכלה, ועדיין לא הסכימה לכלול אותם במילונה השימושי. ויכוחים אין-ספור נתקיימו ועודם מתקיימים בסוגיה, האם קיימת יישות עצמאית ונפרדת הקרויה "יהדות חילונית". אבא אבן, למשל, בוויכוח עם דן מלר בביטאונה של "תחיל"ה" - הביטאון שקדם ל"יהדות חופשית", טען לפני כעשר שנים שלא קיימת כלל יהדות חילונית, אלא רק יהודי חילוני. לא עמדה לו לאבא אבן תהילתו הידועה, ועל אף אופקיו התרבותיים והרוחניים הרחבים והעשירים הוא שגה בנקודה זו. הוא לא השכיל להבין, שלאיש אין זכות לשלול את זכותו של האחר להגדרת זהותו! מאחר וגם לדעתו השמרנית של אבא אבן המושג "יהודי חילוני" תקף וקיים, עומדת זכותו של אותו יהודי חילוני להגדיר את עצמו, את זהותו, את הישות הרעיונית אליה הוא משתייך, ובוודאי לזהות גם את שורשיו ואת מורשתו.
לכל הספקנים, המתנגדים והשוללים מציג ידידיה יצחקי את התשובה החד משמעית בדבר קיומה של יהדות חילונית: "ביסודו של הספר מונחת הדעה שאין צורך לפשר בין תפיסותיה השונות של היהדות או 'לגשר' עליהן. דיינו אם נצליח להבין את ריבוי פניה של היהדות כדי לאפשר את קיומם זה לצד זה במידת הכבוד וההבנה הראויה להם". באי-הבנת ריבוי פניה של היהדות שגה אבא אבן ושגו גם פרשנים רבים אחרים של היהדות. לכל הספקנים, המתנגדים והשוללים מציג ידידיה יצחקי תשובה חד-משמעית בדבר קיומה של יהדות חילונית, וכולל אותה בין יתר פניה ותפיסותיה של המהות הרחבה והכוללנית הקרויה "יהדות". ככל שיתרבו האמירות, ההדגשים, המאמרים והדיבורים אודות היהדות החילונית, כן תגבר ההבנה הציבורית והחברתית ליישות זו. יצחקי מקדיש פרק רחב להסבר המושג "חילוניות" ולמעמדה המכובד לצד השקפות העולם הדתיות. הוא גם מדגיש, שהחילוניות איננה תחליף לדת, שכן "אין היא רעיון כולי, אין היא מציעה אמת מוחלטת כלשהי, ואין בה גורם של גאולה אישית או קולקטיבית". ביסודה, אומר המחבר, החילוניות היא השקפת עולם המבוססת על הרעיון ההומניסטי, ו"מצויה בה פתיחות לדעות ולרעיונות שונים ומגוונים, ולכן אין החילונים רואים צורך להטיף את רעיונותיהם ברבים ולעשות להם נפשות". בהרחבה רבה מתעמק המחבר ומגדיר מושג נוסף: "זהות", כשהוא מפרקו למרכיביו השונים, כשמו של האדם, זהותו של אדם ככלל, הדת כמאפיין זהות, הזהות הדתית והזהות הלאומית, ומנתח את המושג המורכב "אתיאיזם", כפי שגם אתר חופש פירט בשעתו. יצחקי גם מאתר וקובע שונות מהותית בין אתיאיזם לחילוניות הומניסטית: "עיקרו של האתיאיזם בשלילת קיומו של אלוהים, אבל אין הוא מציע השקפה ערכית אחרת כנגד האמונה באלוהים. החילוניות ההומניסטית, כמו האתיאיזם, דוחה את רעיון הריבונות האלוהית, אבל מציגה כנגדו את רעיון ריבונות האדם". הזהות החילונית, על ערכיה ותרבותה, מוצגת תכופות על ידי מתנגדיה הדתיים ככלי ריק, כיישות הלוקה בחסר - בלשון "לא דת", או, כביטוי השגור מאז ימיו של בן-גוריון ושיחתו עם החזון-איש - "העגלה הריקה". עגלתו המלאה למכביר של היהודי החילוני תוארה ונדונה בעבר בידי עמוס עוז1, ס' יזהר2, צופיה ודן מלר3, ורבים אחרים, ויצחקי מוסיף עליהם בהרחבה רבה, כשהוא מדגיש את הפער הגדול בין עגלתו של היהודי החילוני לזו של עמיתו הדתי והחרדי. החילוניות היהודית, כהגדרתו של יצחקי, או היהדות החילונית, כהגדרה המועדפת עלי, היא מכלול התרבות והרוח שיצר העם היהודי לדורותיו, כשהדת, על ערכיה ותרבותה, מהווה רק חלק קטן ממכלול גדול זה. יתר על כן: "הערכים ואוצרות התרבות של החילוניות היהודית גדולים מאלה של הדתיים, כי הם כוללים גם את הדת היהודית כולה, על כל פלגיה, זרמיה וחצרותיה, בבחינת תרבות יהודית גדולה ועשירה, וגם את אותם החלקים בתרבות עמנו שלא התקבלו על דעתה של היהדות הרבנית ונדחו על ידה... מבחינה ערכית ומוסרית ההומניזם החילוני אף עולה על המערכת הערכית של הדת מהרבה בחינות". יצחקי גם מזכיר לקוראיו את הרשימה הארוכה של אנשי רוח, תרבות, אמנות ומוסר שהקים העם היהודי מקרבו לדורותיו, ושמרביתם לא הוכרו או אף נדחו והוחרמו על-ידי הקיצוניים שבנוטרי הדת היהודית. תוך סיור מעניין בהיסטוריה של התרבות היהודית ומקורותיה, מעלה המחבר היבטים שונים של המרכיב החילוני באותה תרבות, וחוזר ללוז שבדיון: "העגלה המלאה". כמו אישים רבים שעיסוקם בתרבות היהודית חש גם יצחקי, שהציבור הרחב איננו מכיר את ארון הספרים העשיר של היהדות החילונית, ורבים מאלו שמכירים אותו שוכחים, או אינם מודעים לעובדה, שבסופו של דבר, ארון עשיר זה גדוש ומלא לאין שיעור: "תרבות גדולה ועשירה זו של ימינו ושל הדורות שקדמו לנו, תרבות הדת היהודית והתרבות החילונית רבת העוצמה שמחוץ ומעבר לדת, היא 'עגלתה המלאה' של היהדות החילונית, ההומניסטית".
ראוי הוא ספרו של ידידיה יצחקי שיימצא לצד קודמיו בתיק היד של המשכיל היהודי החילוני, ובארון הספרים של כל בית יהודי.
|