בשנים האחרונות אנו עדים למציאות מבישה ולמצוקה בלתי נסבלת, בה מנצלים דתיים וחרדיים את משחק הדמוקרטיה בישראל, ובכוח היותם "לשון מאזניים פוליטית", סוחטים כספים עבור אברכים לכלכלתם ועבור מוסדות דת פיקטיביים; סוחטים פטור משירות בצה"ל למשתמטי ישיבות; סוחטים קרקעות בזול עבור אנשי שלומם  ומשרות עבור עסקניהם, או כדברי משלי (ל' 15): לעלוקה שלוש בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון". בשמאל כבימין אין למנהיגים אומץ מוסרי ואזרחי להתאחד בנושא הכפייה והסחיטה הדתית­חרדית ולומר להם: די! עד כאן! נמאסתם!
באשלייה הקרויה "הדמוקרטיה של הכנסת" נשחק האזרח החילוני עד דק. לאדם הדתי יימצא תמיד פטרון דתי­חרדי, עסקן, או רב שכונתי, שיעמוד לימינו במצוקה. לאזרח החילוני אין רב, והוא גם איננו חפץ בכזה. חברי כנסת בודדים בלבד מסייעים לחילוני השרוי במצוקה. הפתרון שמסתמן בשנים האחרונות הוא, אפוא, בית המשפט, או במתכונתו המיוחדת בשבתו לענייני צדק ­ בית המשפט הגבוה לצדק הבג"צ.
עתירה לבג"צ איננה מסובכת כלל ועיקר, ולא רק גופים ציבוריים או עמותות, אלא גם אזרח בודד יכול ורשאי  לעשות כן: לפנות לעזרת בית הדין הגבוה לצדק שיבדוק את טענתו (עתירתו) ויגן על זכויותיו מפני המימסד, טעויותיו, שגיונותיו או עריצותו בכל עניין, במיוחד בנושאים המצויים בתחום יחסי דת­מדינה.
להלן נביא דוגמאות לפניות לבג"צ בעניין כפייה דתית או אי­צדק על רקע דתי, כפי שהתפרסמו בעיתונות החופשית בישראל בחודשים ספטמבר-­דצמבר 1998:

4.9.98: שופט בג"צ, מישאל חשין, הוציא צו ביניים, המורה לשר החינוך והתרבות שלא לחלק 50 מיליון ש' המוקצבים לתקציב "תרבות תורנית ציונית". את העתירה הגישו ח"כ אברהם שוחט וח"כ אופיר פינס. השניים טענו כי מאז נכנס השר לוי לתפקידו, גדלה ההקצבה של משרד החינוך לסעיף תרבות תורנית ציונית פי 6, מ-8 לכ-50 מיליון ש', וכי הדבר נעשה משיקולים פוליטיים ולצרכים של תמיכות בעמותות המקורבות למפד"ל ("גלובס", "הארץ"). 

16.9.98: בג"צ ביטל החלטה של בית הדין הרבני הגדול, והורה להעביר ילד בן 7 מהרצליה, מבית ספר דתי לבית ספר ממלכתי. את העתירה הגישו אמו של הילד וח"כ יוסי שריד ("ידיעות אחרונות", "הארץ"). שני ההורים הם חילוניים, אבל בית הדין הרבני קבע לשלוח את הילד לבי"ס דתי בגלל רצון האב ו"משום שההורים הם בני העדה התימנית".    

16.9.98: בג"צ ידון בעתירה לבטל תיקון שאישרה הכנסת לפני כ-3 חודשים בחוק הירושה. עתרו לבג"ץ: נעמ"ת, שדולת הנשים, האגודה לזכויות האזרח והמרכז לפלורליזם יהודי. המשמעות המעשית של התיקון, שלטענת העותרים "הוגנב" לחקיקה היא, שאישה לא תוכל עוד לתבוע את זכויותיה בענייני מזונות, רכוש משותף והחזקת ילדים, אם בעלה כלל עניינים אלה בתביעת גירושין שהגיש קודם לכן לבית הדין הרבני ("הארץ"). עוד נטען, שבתי הדין הרבניים נוטים לפסוק לנשים דמי מזונות בסכום הנמוך ב-30% מאלו שנפסקים להן בבית המשפט לענייני משפחה.

16.9.98: גב' הילי עובדיה ושדולת הנשים בישראל עתרו לבג"צ בבקשה שהילי עובדיה תתקבל לקורס שפתח שירות התעסוקה עבור גברים חרדים ("גלובס").    

25.9.98: שלושה שופטי בג"צ, אהרון ברק, טובה שטרסברג­כהן ודורית בייניש, הטילו קנס בגובה 30 אלף שקל על השר יצחק לוי, שבכהונתו הקודמת כשר הדתות עיכב מינויים של נציגי ש"ס במועצה הדתית בקרית­גת. את הקנס ישלם שר הדתות הנוכחי ולא מר לוי, משום שלפי הנוהלים, התשלום חל על המשרד ולא על מי שעומד בראשו.

28.9.98: המועצה המקומית "אורנית" עתרה לבג"צ בבקשה שיורה לבטל מינוי המועצה הדתית לישוב ("הארץ").
28.9.98: חברי הכנסת יוסי שריד (מר"צ) ואיתן כבל (עבודה) יגישו לבג"צ הצעה משותפת לחלוקת דירות הוגנת ושוויונית לסטודנטים. השופט חשין: שמירת מצוות אינה קריטריון לחלוקת דירות.  

16.10.98: שני עורכי דין מירושלים עתרו אתמול לבג"צ לחייב את המימשל להעמיד לדין את הרב יצחק גינזבורג, מחבר הספר "ברוך הגבר" על הסתה לגזענות ("הארץ", "ידיעות אחרונות").

22.10.98: ("ידיעות אחרונות):  בית הדין הגבוה לצדק של  מדינת ישראל קבע: הפטור מגיוס החרדים ­ בלתי חוקי. השופט ברק: "ההסדר הקיים יוצר אוכלוסיה שלמה שאינה משתלבת בשוק העבודה, העוני הוא נחלתה ותלותה בהקצבות ממלכתיות ופרטיות גדלה והולכת".       

3.11.98: בג"צ הורה לכלול רפורמים וקונסרבטיווים ב-5 מועצות דתיות. את העתירה הגישו סיעת מר"צ והתנועות הרפורמית והקונסרבטיווית ("הארץ", "מעריב").

9.11.98: עיריית תל­אביב וראש העיר רוני מילוא עתרו לבג"צ בבקשה  להורות לשר הפנים  (החרדי), לאשר את התיקון לחוק העזר העירוני המתיר קיום אירועי תרבות בלילות שבת ובערבי חג ("הארץ", "מעריב"). 

20.11.98: בג"צ קבל את עתירותיהם של סיעת מרצ בירושלים ושל התנועה הרפורמית והורה לכלול "לא­אורתודוכסים, "במועצה הדתית בירושלים ("הארץ", "ידיעות אחרונות"). הרב הראשי בקשי­דורון מגיב בעקבות הפסיקה ("הארץ", "מעריב"): לפרק את המועצות הדתיות¡

4.12.98: פסק דין תקדימי: בית הדין האזורי לעבודה בירושלים זיכה  את חברי קיבוץ צרעה, שהואשמו על שעבדו בחנות הקיבוץ בשבת, וקבע: לא ניתן להגדיר את דתו של "קיבוץ", ולכן לא ניתן להגדיר את יום המנוחה שלו. מכאן: חברי קיבוץ רשאים לעבוד בשבת בחנותם ("הארץ").

7.12.98: היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין אסר על שרים לאשר הקצבות כפולות למוסדות דת ("הארץ"). החלטה זו באה בעקבות פסק דין של בג"צ לעתירת תנועת "הצופים" מיולי 98 נגד שר החינוך. 

13.12.98: בעקבות עתירה לבג"צ שהגישו ח"כ דדי צוקר ובני טמקין, מזכ"ל מר"צ, חתם שר הדתות על תקנות הקבורה האזרחית. הדבר סלל דרך להקצאת קרקעות לבתי קברות אזרחיים באזורים שונים בארץ ("הארץ").  

17.12.98: בג"צ קבל עתירת האגודה לזכויות האזרח ואסר לגרש מן הארץ עולה, בן לאם יהודיה ואב נוצרי, המשרת בסיירת אגוז ("ידיעות אחרונות").

17.12.98: בג"צ קבל עתירתם של אם תלמידה ושל יו"ר מר"צ, יוסי שריד, והורה להחזיר ילדה בת 9 לבית ספר חילוני, ממנו הוצאה והועברה לבית ספר דתי ע"י בית דין רבני בנתניה, לדרישת אביה ("ידיעות אחרונות").

24.12.98: היועץ המשפטי לממשלה נעתר לדרישה של עו"ד החילוני צבי ריש, והורה להציב דגל המדינה בכל בית דין רבני ("מעריב").
 
25.12.98: תושב דתי ממודיעים עתר לבג"צ, וביקש להורות לשר הדתות, לנשיא מועצת הרבנות וליועץ המשפטי לממשלה לאסור על רבני הערים והיישובים להיות מעורבים בעניינים פוליטיים ומפלגתיים ("מעריב").    

30.12.98: בישיבתו כבג"צ קבע בית המשפט העליון את הקביעה העקרונית הבאה: אסור לרבנות לשלול כשרות מאולמות שמחות בגין חגיגות סילבסטר ("הארץ").     

31.12.98: בפסק דין תקדימי הורה נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, מר זיילר, לרשום 27 אזרחים כיהודים. הקביעה התקדימית היא, שרפורמים שהתגיירו בישראל הם יהודים ("ידיעות אחרונות").

4.1.99: בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, החליט לתת צו  על תנאי נגד שר הביטחון, לנמק בתוך 60 יום מדוע לא לאשר פתיחת מידרשת הסדר חילונית. העותרים לבג"צ היו: המיכללה ליהדות פלורליסטית בראשותם של פרופ' יעקב מלכין והשר לשעבר יאיר צבן; מדרשת ההסדר למנהיגות חינוכית וליהדות כתרבות; חברי הכנסת חיים אורון ודוד צוקר (מר"צ), ניסים זווילי (עבודה) ויהודה לנקרי (גשר);  3 צעירים שמבקשים ללמוד במדרשה זו. החלטת בג"צ היא ניצחון לדרכה של היהדות ההומניסטית בישראל.