אתיאיזם יוצר מאת עזרא אוריון

-- משימתה הקריטית של, אולי אקרא לה, מט-פילוסופיה, היא הארת מכלולי, מבוכי מעמקי מצבו הקיומי של האדם – ומעבר להם הדומיה – The rest is silence" (המלט)

-- אוכל לבחור, בנחישות יוצרת החוצה את האדישות הדוממת בעשיריות השניה של קיומי -- -- אין לנו נמל ביקום הזה—נוכל לבחור בסדנא יוצרת  -- החוצה להרף את החלל הריק – הבינגאלאקטי "...פירכת הממשות שאינה במקומה..." (וייטהד) The fallacy of misplaced concreteness היא תכונתם של יחיד ויחד לייחס ליצירות הכרתם ממשות ישותית. ייחוס זה הו ביטוי לצורך-מעמקים בסדירות, בחוקיות, בתנוביות, ב'השגחה' בסובב האינסופי –

אני מזהה ב'תכונות' אלה לאממשות, אלא הפקות של ההכרה הקולקטיבית. הן רחם ה'משמעויות' אשר בו עטף את עצמו היחד – (קאסירר), אשר אותו הוא תופס כ'אלוהים' –

קולקובסקי מזהה בנו 'רובד יוצר מיתוסים', היוצר 'תשובות' לשאלות מטפיסיות..."תשוקה לראות את העולם ברציפותו...צורך באמונה בסדר...(1)

מאפיינים מובהקים של המיתי, האנתרופומורפי, של ה'בצלמו', הוא הפנתיאון הפאגאני, הפוליתאיסטי, המונותאיסטי, אדוני צבאות ומלאכיו, פרסקאות הקפלה הסיקסטינית, פסל היהודי הצלוב מעל ריו-דה-ז'נרו -- 

באלפי השנים האחרונות – מן התקופה הניאוליתית-כלקוליתית ואילךף תופס היחד בתרבויות ארם-נהרים אתמצבו כנואש – כמאמצי עפר להתרומם – יצירת הנפל של אלוהים – בני קין –

רוצחי הבל – בני איוב  --  אשמים – ארורים – גולים – מושלכים – זרויים על פני אדמה מקוללת – עפר נידון למוות (בראשית, ג' 19)

"כשאני רואה כיצד שיטות פילוסופיות נתפסות בזו אחרזו לאמונה במציאותה של אבהות מאחורי התופעות ... שאינן אלא גישושיה של חיה עדרית נטושה המחפת את עדרה או את רועה עדרה במרחבים העצומים שבין הכוכבים..." (ז'. מארי).

"האן אינו אלא מהות האדם, ההופך את מהותו העצמית לאישיות נפרדת...מתפלל אליה ומקריב לה קרבנות ... (פויירבך).

"האדם ביקש למצוא במציאות הדמיונית שבשמים מהות על אנושית וגילה שם אספקלריה של עצמו ... הדת היא התממשותה הדמיונית של המהות האנושית..."(מארקס).

את האדם הפוסט-מיתי מאפיינת יצירה רוחנית מופשטת יותר – הומאניסטית – התופסת את האדם כאלומת דחפים רוחניים השאובים עדיין מן המעמקים הקמאיים, הפרהיסטוריים, אך ותרת כיום אל התהומות המקירוסקופיות --- ואל התהומות הטלסקופיות – באור הרנטגן של הכרה צלולה – מתבהרת  -- לטראגיות הומאנית – להומאניזציה של האדם –

--אנחנו התכנסויות חלקיקים רוטטות – מצטופפות – נארגות – להכרה עוממת – מתחוות והולכת –

-- אנחנו טרמינל חלקיקי אבק בינגאלאקטי מתכנס, מהבהב, מכיר, מזהה, מסמן, נותן בהן שמות, מתווה קוראודינטות, סמלים, היררכיות, אורג 'תבוניות' סביבו – אורג 'קוסמוס' להרף – הומוארקטוס זקוף, אנכי, הוגה – חי חברתי, חי פוליטי (אריסטו), חי עדרי, חי מטפיסי (שופנהאואר), חי מוסרי (וודינגטון) – Animal Symbolicum Ethical Animal (קאסירר), Homo Symbolicus(גירץ) – חי יוצר טכנולוגיות מתמטיקות Homo Faber – בנאי, אדריכל, מכונן, מחוקק, רליגיוזי – אבי-אל – אבי כרונוס – אבי זאוס – אבי יהווה –

-- שטף אלומות תהליכי יחיד ויחד – מפלסות דרכן בשדות הכוח הצולבים שוב ושוב בין עברו הגנטי לבין מותרו התבוני-הייצרי – האפל – היוצר – שקול מטוטלתי – בינ-וקטורי – בין מימוש חירותו המוחלטת הצנטריפוגאלית לבין המנוס פנימיה – השיבה-אל-הרחם, הצנטרפטאלית – אל השתייכות דחוסה – עדרית – אל לכידות – אל זרועות כאריזמה (ובר, פרום) – זהו יחד רליגיוזי – אחרת לא היה מפיק את 'אלוהים' –

"האם האלוהים קיים רק בנשמות המאמינים?" (מ. פלאנק) – כן. נקודה. בפינה השמאלית הנמוכה של 'אלוהים' חתום א-ד-ם –

ככל יצירת מעמקים 'אלוהים' הוא אבטופורטרט של יוצרה – הוא ביטוי רוחני למפלסים העילאיים שבו ולמרתפים שבו, לשפלותו – לעדריותו – למסדריות שבו – לדחף ההתרפסות שבו – לאימת המוות שבו – צילום רנטגן רוחני שלו – 'אלוהים' הופק באולפני 'אדם'. תפיסתו כישות שמחוץ להכרת האדם, המפקיעה מאתנו את זכויות היוצרים עליו – C – היא אקט של זה הומאניזאציה –

- לאחר הפקת פוליתאיזם – מונותאיזם – פנתאיזם – מגיעה שעתו של האתאיזם – כחלק מהבקעתו המיוסרת של מותר האדם – בתהליך הפשטה גוברת – ואנתרופומורפיה פוחתת – אתאיזם יוצר – אסטרו-אתאיזם – אסטרו אקזיסטנציאליזם – האבסורד (קאמי) מניע את הטורבינות שלו – האלוהויות שחולל בהכרתו קיימות ישותית כמו שקיימים