נדמה שאין להמנע מעימות חריף ואף ממלחמת תרבות, במלוא מובן המילה, בין המחנה החילוני הציוניהדמוקרטי לבין המחנה החרדי דתי. על רקע זה ראיינה "יהדות חופשית", שלושה חכ"ים, על הסיכויים להדברות ולפשרה.
מהנימוקים הללו ואחרים, עכשיו הזמן לקהיליה האקדמית שלנו, שהרציונליות היא לחם חוקה, לתרום את חלקה לעיצוב הזהות הישראלית החדשה ודמותה של המדינה; עכשיו, כאשר החברה הישראלית החדשה נמצאת בהתהוות.
אם אנשי השלום ההומניסטי לא יתייצבו בקו העימות ולא יגלו סולידריות, איש לא ילחם להם, ולא זו בלבד שנחדל מהיות דמוקרטיה, אלא גם נשקע במציאות של עולם שלישי מסוכסך ובלתי נאור.
לשבחם של הח"כים הדתיים והחרדים, יש לומר כי ידעו לגבש כוח פוליטי רב עוצמה שחוצה את המחלוקות הפנימיות ביניהם. השדולה הדתית בכנסת מונה כשלושה מניינים והיא מתייצבת כאיש אחד כאשר אנשיה נקראים לדגל.
עם מי שמבקש לכלותני איני מקיים "אמנה חברתית" אלא נלחם¡ איני רוצים מלחמה ואני מבקש להיות מתלמידיו של הלל הזקן "אוהב שלום ורודף שלום". אבל מי שמבקש את נפשנו, את ילדינו, את תרבותנו, את אורחות חיינו...
אני ממש מתקומם על עצם ההשוואה בין העבודה לליכוד בהקשר זה. הליכוד נכנע באופן טוטאלי; אין שם אפילו צדיק אחד בסדום, שהייתי יכול להגיד עליו שהיה אמין ועקיב במלחמה בכפייה הדתית.
ד"ר ברונפמן, סובייטולוג שעלה לישראל ב-1980 מצ'רנוביץ שבאוקראינה, נמנה עם החילונים הבולטים בסיעה. הוא מציין שהאוכלוסיה של עולי מברה"מ לשעבר מודעת היטב לעימות החרדי-דתי-חילוני בארץ.