שאלה: מה משמעות האלוהים לאדם החילוני?
תשובה: הקדמונים אמרו: בראשית ברא אלוהים את...האדם. אנחנו צריכים לומר – בראשית ברא האדם את האלוהים.סיפור הבריאה הוא סיפור בריאת האלוהים.לשם מה היה בו צורך? כדי לתת חוקים. מסתבר שבלי אלוהים לא היה אף חוק מקבל תוקף. אני רואה את אחד מתפקידנו העיקריים, לבנות יהדות על בסיס הכרה זו. המקרא, התלמוד, הפירושים השונים, בנויים על הפיקציה שאנו זקוקים לאלוהים ואיננו יכולים בלעדיו. עד שבאו אנשי ההשכלה ולימדונו שאין זה כך.

שאלה: מדוע עלינו להכריע? הרי אפשר להיות אגנוסטי?
תשובה: הספקנות נכונה כל זמן שהיא עולה בקנה אחד עם עקביות המחשבה. אנו יכולים להיות כמו סוקרטיס, אך נדמה לי שזה מעיד על חוסר אומץ לב ונכונותללכת עד הסושף עם האמת שלנו. יש להבין, כל סיפורי המקרא נוצרו לצורך מטרה. המצאת האל נועדה למלא צורך חיוני של האדם, כמובן, ההנחה שאלוהים נברא ע"י האדם טעונה הוכחה בדיוק כמו ההנחה ההפוכה שאלוהים ברא את האדם.
מי שאומר שאלוהים משפיע על תולדות ישראל, אומר בעצם שההשפעה היא בידינו. אלוהים איננו אלא כלי בידנו. אנו ההומניסטים החילונים התגברנו על הצורך באל, איננו זקוקים לו. כשם שחולה הולך לרופא ומקבל תרופה, כך גם אנו רפאנו עצמנו מן הצורך להאמין באל. מי שאינו מאמין באלוהים, והגיע לכך באמצעת התבונה, אינו זקוק לתחליף לדת.
אנו מיעו, מיעוט מובחר, אנו רוצים לספק מורשה מעניינת לאלה שאינם מאמינים זוהי משימה גדולה, יתכן והיא גדולה מדי.

שאלה: כמי שאיננו מקבל את ההשקפה האמונית בדבר מעורבות האל בחיינו, מדוע עלינו ללמוד את מקורות ישראל?
תשובה: אני שואל למה לדתיים ללמוד זאת. הם הרי מקבלים הכל ככתובו. דווקא אנו מצווים לגשת למקורות כיהודים, וללומדם כמו שהם. עלינו לבודקם בלי משפט קדום הנובע מאמונה. אם תרצו זה מה שמבדיל אותנו מן הגישה הדתית, זה מה שעושה את לימוד המקורות לכל כך מעניין. אני בוחר את הקדוש לי, אינני מקבלו.
זוהי משימתנו: לערוך סלקציה, לבחור מן החומר את הנראה לנו. אל לנו להזניח את השאר כי הוא חלק ממורשתנו. עלינו להעזר בהוגי היהדות, ראשונים כאחרונים, להשתמש בהגותם תוך שימת דגש על ערכים ומסרים המדברים אלינו – זכויות אדם, שוויון האשה, ערכים של צדק, חופש וכיו"ב.

שאלה: כדי לערוך סלקציה אנו זקוקים לקריטריונים, מהם?
תשובה: הבוחן העיקרי הוא הטעם האישי שלנו, כעבור דור או שניים נוכל להחליט בהתבסס על נסיוננו. גם לשופט אין קריטריונים, הוא סומך על נסיונו, על חושיו, כדי להחליט מה יכול להיות אמת ומה לא.

שאלה: אמונה היא רגש. האם על פי שיטתנו ניתן לתת הסבר לצורך של האדם להאמין?
תשובה: ההומניזם אינו מסוגל לענות על פחדים, את הפחדים יש לרפא באופן אחר. לכך יש רופאים, זהו תרגיל אינטלקטואלי. המיתוס ברור לנו, אנו יודעים להסבירו. הידיעה משחררת את הצורך, העמקת חקר משחררת ממחלות הילדות העומדות ביסוד האמונה הדתית.
אנו זקוקים לסמלים ולכן יש לנו סמלים סקולאריים שאנו יוצרים יום יום. העיקר לדעת שזהו סמל ואנו זקוקים לו למטרה זו או אחרת.

שאלה: כיצד אפשר להנחיל מורשת לצעירים:
תשובה: אני רואה רתיעה רבה אצל "עמך", ולא רק אצל צעירים, מן המקורות. יש הפסד עצום משום שהם סוגרים עצמם מידיעה. העצה שאני יכול לתת לצעיר היא פשוטה – לך עם עצמך, על פי טעמך, בהתאם לחושיך. אין חינוך טוב מזה. אסור להכתיב, יש ללמד לחשוב. ייתכן ובעוד דור או שניים יתגבשו קריטריונים לפיהם ניתן יהיה  ללכת. אבל חשוב להדגיש, אל לנו להתחיל בקריטריונים אלא לגמור בהם.
בסך הכל יש לנו סיבה להיות אופטימים. הלשון העברית הצליחה להקלט בצורה מפליאה, לא נותר בה זיק של קדושה. זה נוטע בי תקוה שאפשר לעשות זאת גם באוצרות תרבותיים אחרים.

שאלה: מהי הגדרתך ל"מיהו יהודי"?
תשובה: אין שום תנאי להצטרפות לעם היהודי. מי שמרגיש יהוהיד הוא יהודי. אם אדם מכריז על רצונו להצטרף, אין איש יכול לדחותו. היו נשים שהלכו אחרי בעליהן למחנות השמדה ואין איש שיכול לומר להן, אינכן יהודיות. הטקסט הביולוגי הוא מתחת לכבודנו. גם הטסט הדתי אינו מקובל עלינו. המוטיבציה של היחיד איננה מענייננו. כל אדם יכול לומר: אני יהודי או אני ישראלי, ועלינו לקבל את דבריו ולהסתפק בכך.